איך לפתוח סופרמרקט בישראל?

השוק המקומי והגדרת הלקוחות

שוק הסופרמרקטים בישראל נשלט בעיקר על ידי רשתות גדולות הנהנות מיתרונות מהותיים על פני הסופרמרקטים הקטנים. לרשתות הגדולות כוח רב מול הספקים ויכולות לוגיסטיות המתקיימות על פי העיקרון של יתרון לגודל. לעומתם, הסופרמרקטים הקטנים הם בעלי כוח רכישה קטן יותר, ויכולת המשא ומתן שלהם מול הספקים היא פחותה. אשר על כן, כל התנהלותן הלוגיסטית יעילה פחות.

יזמים המעוניינים בהקמת סופרמרקט קטן סובלים מהרבה חסמי שוק הנובעים מהרגולציות בתחום. בשנים האחרונות ישנה מגמה של הסרת חסמי שוק על מנת לעודד את התחרות לטובת הצרכנים, אך פתיחת עסק בתחום המזון עדיין נחשבת לדבר מורכב בישראל, בעיקר משום שהיא דורשת אישורים רבים.

קהל הלקוחות הישראלי מתייחס אל הקניות השבועיות כאל סוג של חוויה, ונוטה להעדיף את הסופרמרקטים הגדולים. הסופרמרקטים הפרטיים, שאינם שייכים לרשתות הגדולות, מצליחים לפרוח בתוך הערים הגדולות ובקרב קהל אשר רוצה סופר קרוב לבית; כך למשל בעיות החנייה והפקקים בתל אביב יכולים לגרום לדיירי האזור להעדיף לעשות את הקניות בסופר קטן ליד הבית, אף על פי שמחיריו יקרים יותר. אך גם הרשתות הגדולות מעוניינות בשוק זה, והן פותחות סניפים קטנים בקונספט מיוחד הפונה אל אותם הקהלים של תושבי הערים הגדולות.

אחוזי הרווח בתחום זה נחשבים לנמוכים. סופרמרקטים גדולים מדווחים על רווח זעום של שלושה עד ארבעה אחוזים. בהתחשב באחוזי הרווח הנמוכים והעלויות התפעוליות הגדולות (נוסף על התחרות הרבה בתחום) – מדובר בענף שהסיכון בו הוא גבוה במיוחד. במקרים רבים רשתות גדולות נקלעות למשברים ונמכרות למשקיעים חדשים המנסים את מזלם.

על פי הערכות בלבד (ובעיקר מנקודת המבט הצרכנית), הצרכן הישראלי בוחן את הסופרמרקט שלו על פי ארבעה פרמטרים עיקריים:

• נגישות – נגישות מתבטאת בדרכי הגעה, בחנייה וכן בשעות הפתיחה של הסופר. נושא החנייה הוא נקודה חשובה עבור הלקוחות, דבר המוסיף עלויות לסופרמרקטים.
• מגוון – הקהל הישראלי אוהב מגוון רחב של מוצרים. לכל לקוח ישנם המוצרים שאותם הוא מעדיף, והוא אינו מרגיש בנוח כאשר הוא צריך לחפש בנקודות מכירה שונות על מנת ליהנות מכל המוצרים שהוא מעדיף. כמו כן, קהל הלקוחות אוהב תצוגת מוצרים מסודרת עם מעברים מרֻווחים בין המדפים. סופרמרקטים קטנים הרוצים להציג היצע גדול של מוצרים נוהגים להתפשר על המרווחים ומצופפים כמה שיותר בשטח קטן, דבר הפוגע בחוויית הקנייה.
• איכות – הצרכנים מצפים למוצרים טריים ואיכותיים וגם מראים ביקוש הולך וגובר למוצרי נישה, כמו למשל מוצרים אורגניים. הסופרמרקט חייב להקפיד להחזיק אך ורק מוצרים טריים, בייחוד בקטגוריית הבשרים, מוצרי החלב, הירקות והפירות. סוגיה שתמיד קשורה לאלמנט העלויות – מוצרים שאיבדו את טריותם מושלכים לפח. ישנו צורך לדייק בכמות המלאי ולהתאים אותה ליכולת המכירה.
• מחיר – מחירי המוצרים ואטרקטיביות המבצעים הם שיקול קריטי בהעדפות הלקוח. יכולתם של הסופרמרקטים הקטנים להתחרות במחירים מול הגדולים היא כמעט בלתי אפשרית.

אם אין לכם את ההון הדרוש לפתיחת סופרמרקט, אלטרנטיבה שכדאי לשקול היא פתיחת מכולת שכונתית – עסק בעל מאפיינים דומים, אך כזה הדורש השקעה קטנה יותר. מכולת שכונתית דורשת שטח מינימלי של 50 מ"ר, ומתוכם יש להקצות 30 אחוז מהשטח למחסן, על פי תקנות משרד הבריאות למרכולים. מכולת שכונתית אולי אינה מעניקה חוויית קנייה, אך היא מאפשרת לתושבי השכונה לקנות מצרכים דחופים ליד הבית על בסיס יום-יומי.

מכולת שכונתית מחזיקה בדרך כלל מלאי מגוון, אך בכמות מצומצמת (קצת מכל דבר). הצרכים הלוגיסטיים הם מורכבים פחות. המכולת מקבלת סחורות מהספקים ומשתדלת להציג את כל מרכולתה למכירה, כדי לא לבזבז את שטח המכירה. לפיכך היא גם אינה צריכה כמות עובדים גדולה; שלושה עד חמישה עובדים יכולים להספיק.

קהל הלקוחות של מכולת כזו הוא תושבי האזור, אלו הגרים במרחק הליכה או נסיעה של דקות, כמו גם עוברי אורח. מכולת הנשענת על קהל הלקוחות השכונתי בדרך כלל אינה צריכה להשקיע בפרסום, אולי קצת פליירים בקרב תושבי השכונה.

היקף ההשקעה הכספית וספקים

פתיחת סופרמרקט דורשת השקעה כספית גדולה מאוד, אפילו אם מדובר בסופר קטן יחסית. שלושה אלמנטים מרכזיים בעלויות הם: השכירות, הציוד (מקררים וכולי) והסחורה (מלאי). סופר המשתרע על שטח של 700 מ“ר נחשב לסופר קטן, אך למרות זאת דורש שכירות גבוהה. אם נביא בחשבון שקהל הלקוחות של הסופרמרקטים הקטנים נמצא במרכזי הערים, עלויות השכירות במקומות אלו הן גבוהות ביותר ביחס לתחרות הקיימת בסביבה.

הרווח הגולמי בסופרמרקטים:

לחמים	10–32 אחוזים
פרות וירקות	15–25 אחוזים
אטליז	20–25 אחוזים
מוצרים בסיסים	10–16 אחוזים
חומר ניקוי / טואלטיקה	20–30 אחוזים
קפואים	17–24 אחוזים
כלי בית	24–30 אחוזים

**על פי נתונים שנמסרו על ידי בעלי העסקים (נכון לשנת 2018)

ההשקעה הראשונית להקמת סופרמרקט תהיה כדלהלן:

• עלויות שכירות: נכס מסחרי – 4,500 שקלים עד 160,000 שקלים (כפול 12 חודשים) לעסק בגודל של מינימום 50–4,000 מ"ר, בהתאם לשטח הנכס ולמקומו.
• הוצאות שוטפות – ארנונה, חשמל, גז, מים, יועץ מס, עורך דין, הדברה, אבטחה, אזעקה, ביטוחים וכולי –
  44,000 שקלים – 200,000 שקלים בשנה.

• שיפוץ (קבלן) / עיצוב פנים – 130,000 שקלים עד 6,500,000 מיליון שקלים.
  יועצים – יועץ מיזוג אוויר, יועץ בטיחות אש, יועץ נגישות.
  יועץ רישוי עסקים: חובה רישוי עסק – העסק טעון רישוי לפי פריט רישוי 4.7 ב' לפי הצו.
• העלות היא 10,000 עד 25,000 שקלים, תלוי בגודל הנכס, במיקומו הגיאוגרפי ובמהותו.
• רכישת ציוד לעסקים – מדובר על הוצאה גדולה יחסית עבור ציוד קירור ומקפיאם לתצוגה, של מ-350,000 עד 2,500,000 שקלים.
• שיווק ופרסום – 60,000 עד 200,000 שקלים לשנה הראשונה.
• צוות עובדים – זמן שווה כסף. על מנת לתחזק מקום נדרשים לפחות 2–8 עובדים.
  נכון לשנת 2018, להלן תעריפי השכר המקובלים בענף המסעדות:
  שכר חודשי ממוצע לעובד במשמרות של 8 שעות – 7,000 שקלים (קופאי, איש מחסן, ניקיון)
  **כמובן שישנן הוצאות עובדים נוספות, כגון אחזקת רכב וביטוח מנהלים.

סך כל הסכום להקמה ראשונית לשנה הראשונה לעסק מסוג סופרמרקט: 900,000 שקלים (כ-50 מ"ר).

חשוב לזכור! בין עלויות ההקמה יש להביא בחשבון את תקופת השכירות שבה המקום עדיין נמצא בשיפוצים, את הוצאות השיפוץ הגבוהות ואת התקופה שבה אין הכנסות מהעסק.

שווה בדיקה! מקררים ומדפי תצוגה הם הוצאה גדולה מאוד, אך ייתכן שתוכלו לקבל סיוע מספקים אשר מוכנים להציע מקררים ומתקני תצוגה עבור מוצריהם.

יש לשאוף לצמצם את חלקו היחסי של המחסן מכיוון ששטח זה אינו מייצר כל הכנסות עבור העסק.

בשוק המזון ישנם מותגים רבים, ובהתאם לכך יש לעבוד עם ספקים רבים, חלקם גדולים כמו קוקה קולה ו-Unilever, ואחרים קטנים יותר. אומנם ישנה מידה מסוימת של תחרות בין הספקים, אך לכל מוצר יש את הספק שלו, וכמעט אף אחד אינו מציע את אותם המוצרים. עובדה זו מעניקה כוח רב לספקים. התחרות מסתכמת במוצרים אלטרנטיביים, כמו למשל קוקה-קולה ופפסי. לסופרמרקטים קטנים, באופן טבעי אין יכולת לנהל משא ומתן על מחירים כמו שיש לרשתות הגדולות. מה שחשוב הוא לדרוש אשראי מהספקים. זוהי הדרך היחידה שבה סופרמרקט יכול לשרוד. ישנם ספקים אשר מנצלים את כוחם ומציבים תנאים ללקוחות קטנים ומונעים מהם לעבוד עם ספקים של מוצרים אלטרנטיביים.

היכן ניתן למצוא ספקים לסחורה וציוד לסופרמרקטים?

 

שלבים בפתיחת העסק – מה נדרש?

1. תוכנית עסקית – פתיחת סופרמרקט דורשת תוכנית עסקית אשר מביאה בחשבון את ההון העומד לרשות היזם ואת הצעדים הדרושים יחדיו עם העלויות. התוכנית העסקית היא תוצאה ישירה של הקונספט, ולכן היא גם חייבת להגדיר את קהל היעד.
2. פתיחת תיק רישוי – לצורך הקמת עסק יש להירשם ברשויות המס, במשרדי המע"מ וגם בביטוח הלאומי.
3. רישוי עסקים לסופרמרקט – סופרמרקט הוא לא סתם עסק, אלא עסק אשר טעון רישוי לפי צו רישוי עסקים בתחום המזון. הוא נדרש לאישורים רבים אשר נועדו להבטיח את ביטחון בריאות הציבור. בין האישורים השונים תידַרשו לאישור מהמשטרה, משירותי הכבאות וכן ממשרד הבריאות.
4. כשרות – הסופרמרקט צריך להחליט אם הוא מעוניין לקבל תעודת כשרות, דבר היוצר עבורו גם עלויות וגם מגבלות. אך מצד שני, כאשר אין תעודת כשרות מפסידים חלק מהלקוחות. יש לעשות את השיקולים בהתאם לאופי האוכלוסייה באזור, ובין השאר לשאול את השאלה: האם לפתוח בשבת או לא?
5. חיפוש עובדים – גם סופרמרקט קטן נדרש למגוון של עובדים על מנת לטפל במטלות השונות. יש צורך בעובדי ניקיון, בקופאיות, בעובדי שמירה, במנהלה ובמחסן. עובדי ניקיון ניתן להעסיק במיקור חוץ. התפקידים השונים בסופרמרקט דורשים מעט הכשרה. כך למשל יש להדריך את הקופאיות באשר לאופן השימוש בקופה ובאשר לפרוצדורות העבודה. אם בסופר ישנן מחלקות כמו אטליז ודגים, הן דורשות כוח עבודה מיומן. יש לחפש אחר עובדים בעלי הכשרה וניסיון בתחום.
6. בחירת מקום – בחירת המקום היא שיקול חשוב מאוד. יש להביא בחשבון את סוג האוכלוסייה במקום. הנגישות והחנייה חשובים מאוד, אך כך גם התחרות.
7. שיפוץ המקום ­– יש לשפץ את המקום, להכין את תשתיות החשמל והתקשורת ואת כל מה שנדרש על מנת להפוך את המקום לסופרמרקט.
8. אבזור המקום – סופרמרקט נדרש בעיקר למקררים, למדפי תצוגה, למדפים למחסן ולעמדות קופה.
9. הכנסת סחורות – השלב האחרון, רגע לפני הפתיחה, הוא הכנסת הסחורות לסופרמרקט.
10. פרסום ושיווק – העסק צריך לפרסם את עצמו ולהגיע לקהל היעד. עבור סופרמרקטים קטנים אמצעי הפרסום היעילים יכולים להיות פליירים בקרב תושבי האזור וכן עוברים ושבים, כמו גם מודעות בתקשורת מקומית.
11. ציוד חובה – קופה רושמת וסליקת כרטיסי אשראי. למעשה מדובר במערכת שלמה של ניהול מלאי, קופות והתקשרות עם חברה המעניקה שירותי סליקה.
12. מדים לעובדים – מדים לעובדים מעניקים מראה מקצועי ומאפשרים להבדיל בין הלקוחות לבין העובדים. כך הלקוחות יכולים גם לדעת למי לפנות והיה והם זקוקים לעזרה או להדרכה.

הצורך באישורים רבים המגיעים מרשויות שונות (מכבי האש, המשטרה, משרד הבריאות, שירותי הכבאות – ובמילה אחת: רישוי עסקים) נחשב לגורם מעכב בפתיחת סופרמרקט, ובלא מעט מצבים סופרמרקטים נקלעים להוצאות רבות בגלל בירוקרטיה זו. מצד אחד הם אינם יכולים לפתוח ולמכור, ומצד שני יש להם הוצאות.

רשימת ציוד לסופרמרקט

סופרמרקט דורש ציוד רב ומגוון יחסית לעסקים אחרים. להלן רשימה של עיקרי הדברים:

לחלל החנות / תצוגה:

• מסוע קופה
• מסך אוויר (מיזוג) בכניסה
• מתקנים לפירות וירקות
• אמבטיות מקפיא לגלידות
• אמבטיות מקפיא לבשר קפוא
• אמבטיות מקפיא לקפואים
• דלפקי תצוגה
• מדפים לסופרמרקט
• מדפי ממתקים
• מדפי סילוט
• מדפים מודולריים

ציוד משרדי לפעולות אדמיניסטרציה (משרד):

• שולחן עבודה
• עמדת מחשב
• מדפסת ופקס
• מצלמות אבטחה

לחלק התפעולי (משולב אטליז/ מעדנייה):

טיפ חשוב – מדים לעובדים! מלבד מדים סטנדרטיים לעובדים, עבור מחלקות מסוימות בסופרמרקט יש צורך באביזרים מיוחדים, כמו כפפות חד-פעמיות, כיסוי ראש לשמירה על היגיינה, לשמירה על חזות מקצועיות ולשמירה על הניקיון.

כדאי לקרוא! עגלות סופרמרקט מגיעות בגדלים שונים, ולכן יש להביא בחשבון את גודל המעברים ואת שטח הסופר על מנת שבכל מקום יוכלו לעבור לפחות שתי עגלות בו-זמנית. כמו כן, במרכולים קטנים (עד 500 מ"ר) יש לשקול עגלות קטנות מפלסטיק או סלים בעלי ידיות הנישאים ביד בעבור אלו אשר באו לקניות בסדרי גודל קטנים.

סיכום

פתיחת סופרמרקט נחשבת לבעלת סיכון גבוה בשל היקף ההשקעה, אך מן העבר השני היא נחשבת בטוחה יחסית. הביקוש למוצרים בסופרמרקט תמיד קיים, בעיקר כאשר מדברים על מוצרי המזון הבסיסיים ביותר. אשר על כן, גם במצבים של משבר כלכלי או של מתיחות ביטחונית אנשים ממשיכים לפקוד את הסופרמרקטים. אך מצד שני, אחוזי הרווח נחשבים לנמוכים, ולכן סופרמרקט חייב להתנהל ביעילות כדי למקסם את הכנסותיו, לצמצם את הוצאותיו, ולהישאר עם יד על הדופק בכל הנוגע למחזור המזומנים הנזיל.

חסם השוק העיקרי הוא לאו דווקא התחרות הגדולה. תמיד ניתן לזהות היכן יש צורך בסופרמרקט והיכן השוק רווי. החסמים העיקריים הם יותר העלויות הראשוניות הגדולות והבירוקרטיה הרבה המעורבת בתהליך. יזמים טובים תמיד יֵדעו כיצד לזרז את תקופת ההקמה לעסק ולהגיע במהירות האפשרית לעסק פעיל המייצר הכנסות, אך כאשר מדובר בסופרמרקט – התהליך יכול להיות ארוך מהמקובל בעסקים אחרים.

האם המדריך הועיל לך? (0 הצבעות, ממוצע 0 מתוך 5 כוכבים)	עוד כתבות בנושא מה נדרש להקמת ופתיחת קיוסק בישראל? מהי תוכנית עסקית ולמה אני זקוק לה? כך תבחרו נכון לוקיישן לעסק שלכם

 

מצאתם טעות? מעוניינים להוסיף מהידע המקצועי שלכם? לחצו כאן!

 

 

לכל המדריכים >