הלוואות בערבות המדינה: האם זה באמת משתלם?
תלוי את מי שואלים. וגם: אילו ביטחונות נדרש להעמיד בית העסק ומהו המסלול הנפוץ ביותר שאליו מתקבלות בקשות להלוואות מהקרן של הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה והתעשייה?
מתוקף החלטת ממשלה, החל באוגוסט 2003, פועלת קרן ההלוואות לעסקים קטנים ובינוניים בערבות מדינה (85-70 אחוז) במטרה לסייע לעסקים קיימים ולעסקים חדשים בהקמה בעלי הצדקה כלכלית ופוטנציאל ליצור מקומות עבודה נוספים במשק. גובה כל הלוואה: עד שמונה מיליון שקלים. ההלוואות לעסקים קטנים ובינוניים הפועלים במגוון תחומים, כגון מסחר, חקלאות, תעשייה, שירותים ותיירות מתבצעות על ידי מספר בנקים – מזרחי טפחות, לאומי, אוצר החייל, מרכנתיל דיסקונט והבינלאומי הראשון. עסקים רבים מגישים בקשות להלוואות אלה באמצעות חברות ליעוץ עסקי, או לחילופין ניתן להגיש בקשה באופן עצמאי ישירות לחברת ג'י.אס.אי מחקר אנליטי או למשרד בן דוד שלוי קופ רואי חשבון – רכזי הקרן והגופים המתאמים שנבחרו בידי המדינה. הרכזים מבצעים את בדיקת יכולת ההחזר של העסק וממליצים על אישור או דחיית הבקשה.
לפי אתר משרד הכלכלה והתעשייה, הלווים נהנים מההטבות הבאות: הכנת תכנית עסקית במעוף בתעריף מסובסד, קבלת ריבית שוק נוחה, הגשת "בקשה עצמאית בהליך קצר וידידותי", פריסת תשלומים לחמש שנים ודחיית תשלום ראשון בחצי שנה. יחד עם זאת, רמת ההגשה של תכניות עסקיות בידי מעוף עשויה לעתים להתגלות כנחותה במידת מה מזו של היועצים העסקיים המנוסים יותר בשוק החופשי
לפי אתר משרד הכלכלה והתעשייה, הלווים נהנים מההטבות הבאות: הכנת תכנית עסקית במעוף (מט"י לשעבר) בתעריף מסובסד, קבלת ריבית שוק נוחה, הגשת "בקשה עצמאית בהליך קצר וידידותי", פריסת תשלומים לחמש שנים ודחיית תשלום ראשון בחצי שנה. יחד עם זאת, גורמים בתחום טוענים כי רמת ההגשה של תכניות עסקיות בידי מעוף עשויה לעתים להתגלות כנחותה במידת מה מזו של היועצים העסקיים המנוסים יותר בשוק החופשי. עוד מתריעים הגורמים כי עסק שנדרש ליעוץ דרך מעוף עובר הליכים ביורוקרטיים שגוזלים זמן יקר במידה והעסק נדרש לאשראי מיידי. לפונים לסקטור הפרטי חשוב לדעת שחלק מהמשרדים ליעוץ עסקי מגישים תכניות וגובים תעריף רק על בסיס הצלחה, בזמן שאחרים מחייבים בנוסף על הכנת התכנית.
המסלולים בתכנית:
- מסלול עסקים בהקמה – נדרשים לביטחונות של 10%-25% אחוז, גובה הלוואה עד 500 אלף שקלים.
- עסקים עם מחזור של עד 6.25 מיליון שקלים – נדרשים לעד 25% ביטחונות להלוואה של 500 אלף שקלים.
- עסקים עם מחזור מעל ל־6.25 מיליון שקלים – נדרשים לעד 25% ביטחונות להלוואה בגובה 8%-12% מהמחזור.
- עסקים בינוניים במסלול השקעות לתעשייה – נדרשים לעד 30% ביטחונות להלוואה או שעבוד של נכס (ברכישת נכס) בגובה מיליוני שקלים (עד 15% מהמחזור).
"ערבות המדינה ניתנת לבנק. העמדת הערבות מאפשרת מתן הלוואות לעסקים אשר לא היו מקבלים מהבנק הלוואה ללא הערבות. שיעור הריבית על ההלוואות לפי המסלולים השונים יהיה כמקובל במערכת הבנקאית להלוואות מסוג זה ויאושר על ידי ועדת האשראי של הקרן. עם העמדת ההלוואה העסק מחויב בתשלום עמלה בגובה 1%-2% מהיקף ההלוואה בהתאם לגודל העסק", נכתב באתר משרד הכלכלה והתעשייה.
עוד לפי נתוני אתר משרד הכלכלה והתעשייה, מספטמבר 2003 עד דצמבר 2011 אישרה הקרן לעסקים קטנים הלוואות לכ־6,500 עסקים קטנים בהיקף כולל של כ־2.2 מיליארד שקלים, והקרן לעסקים בינוניים אישרה הלוואות לכ־650 עסקים בסך של כשני מיליארד שקלים. פעילות הקרן הביאה לכך שעד יוני 2011 נשמרו כ־62 אלף מקומות עבודה במשק, ונוצרו כ־15 אלף מקומות עבודה חדשים. מחודש מרץ 2016 עד דצמבר 2018 אישרה הקרן לעסקים הלוואות ל־9,062 עסקים ממגזר העסקים הקטנים בהיקף של שלושה מיליארד שקלים, ו־ 457 הלוואות ניתנו למגזר העסקים הבינוניים בהיקף של 1.1 מיליארד שקלים.
קרנות בערבות המדינה – ניתוב או בחירה חופשית?
"הבדיקה לאישור ההלוואה מתבצעת במספר שלבים. ראשית, העסק מקבל המלצה ראשונית מהבנק, עובר דרך מערכת הבדיקה והסינון של הקרן, ובהמשך חוזר לאישור סופי של הבנק", מסביר רון קאולי, כלכלן ויועץ העסקי, ובעל חברת Envirogreen.
לדבריו, כל עסק המעוניין לקבל הלוואה באמצעות הקרן בערבות המדינה נדרש להגדיר את מטרת הבקשה על פי הרשום לעיל, ובמקרה של פיתוח עסקי או רכישת עסקים חדשים, להכין תכנית עסקית שעלותה נעה בין 5,000 שקלים ל־10,000 שקלים, לא כולל אגרות לקרן, החשב הכללי ועמלות הבנק.
קאולי מונה את הסיבות לכך שבעלי עסקים ויזמים רוצים להגדיל את המימון והמינוף הפיננסי של עסקיהם. "היחלצות ממצבים של מצוקה פיננסית (לא מאושר על ידי הקרן. כמו כן עסקים עם החזרות צ'קים או מוגבלים נפסלים מראש, כולל מוגבלות בנקאית של הבעלים במקרה של חברה בע"מ). החזרת הלוואות בעלים ו/או מינוף פיננסי – פעילויות הוניות (בדרך כלל לא מאושר על ידי הקרן). פיתוח עסקי – מיזמים חדשים, הרחבה עסקית על בסיס הקיים, התמודדות מול מתחרים, שיפורים טכנולוגיים וכדומה (המסלול הנפוץ ביותר שאליו מתקבלות בקשות להלוואות מהקרן). רכישת עסקים חדשים (קיימים). הקמת עסקים חדשים (מסלול הדורש התייחסות הרבה יותר קפדנית ומספר האישורים במסגרתו אינו גבוה יחסית).
קאולי מוסיף: "ללא קשר לקרן בערבות המדינה, רוב העסקים בישראל, בין אם בינוניים ובין אם קטנים, עובדים עם בנקים המספקים אשראי לאותם עסקים על פי רמת הביטחונות או הנכסים שבידי אותם עסקים, למעט מצבים שבהם ההסתמכות היא על היכולת הפיננסית של העסק עצמו על סמך גודלו והמוניטין שלו".
מדוע עסק צריך לפנות לקרן לערבות מדינה ולא להסתמך על הבנק שלו או בנקים אחרים במסלול רגיל?
"במקרה של אי פירעון, הבנק מעדיף להסתמך על אפשרות שהמדינה תחזיר את יתרת ההלוואה במקום בעל העסק ובכך לצמצם את הסיכונים של אי הפירעון. כלומר, הקרן בערבות המדינה, בין אם מדובר על עסקים קטנים ו/או בינוניים, נותנת הגנה משפטית לבנקים במקרה של אי פירעון, וזאת באופן מותנה (תנאי בסיס: נקיטת הבנק בכל האמצעים לגביית חוב שלא שולם וחילוט הפיקדון).
"מבחינת העסק, לוקח ההלוואה, הטיפול באמצעות הקרן יקר יחסית בשל הצורך לשלם ליועצים העסקים להכנת תוכנית עסקית. הריביות המוצעות בדרך כלל אינן אטרקטיביות במיוחד. לקיחת ההלוואה באמצעות קרנות אלו היא יותר כורח מאשר בחירה חופשית או כדאיות פיננסית. יתרון מסוים לבעל העסק הוא בכך שאינו צריך להחתים ערבים על הסכם ההלוואה".
ומה לגבי הפיקדון?
קאולי מביא כדוגמה תסריט אפשרי של לוקחי הלוואה שצריכים להמציא פיקדון של כ־30% מגובה ההלוואה, הנושא ריבית אפסית ומשועבד לטובת מתן ההלוואה. "לכן אם עסק מעוניין נאמר בהלוואה של כ־500 אלף שקלים, הוא נדרש להעמיד פיקדון של כ־150 אלף שקלים. כך יוצא שההלוואה האפקטיבית עומדת על כ־350 אלף שקלים, בעוד הריביות הממוצעות הן פריים (1.75%) + 3.5%, ובמקום 5.25% במקרה הטוב הריבית האפקטיבית המשולמת היא 7.5% לשנה".
קאולי מסכם: "הקרן מבקשת לחזק את מערכת הביטחונות של הבנקים (ללא נטילת סיכונים משמעותיים), לאפשר פיתוח עסקי וכלכלי טוב יותר במשק ולעודד את הבנקים להנפיק הלוואות באמצעות רשת ביטחון זו. מבחינת הלקוח ההבדל אינו רב, אך בנקים שכושר המיקוח שלהם מול הלקוח (בדרך כלל בעל עסק קטן) גדול יחסית, מאלצים אותו במידה מסוימת לבקש באמצעות הקרן את ההלוואה, אלא אם כן יודעים כי הבדיקה הכלכלית והמשפטית של הקרן לא תאשר זאת. מבחינה פסיכולוגית, בעלי עסקים הולכים שבי אחרי הצעות הבנקים מאחר ויודעים כי קיימת מוטיבציה גדולה יותר לאשר הלוואות במסלול הקרן ולכן מעדיפים לקצר הליכים במקום להתמודד עם קשיחות הבנק, בתמורה לעלויות גבוהות יחסית".
הערה: כל הרשום הוא כללי ואינו מהווה תחליף לבדיקה פרטנית לכדאיות קבלת הלוואה באמצעות הקרן, והתחשיבים שיש לבצע הינם מורכבים ופרטניים.
המאמר נכתב ע"י מערכת מונופולי
עורך תוכן, כותב ומתרגם בין השאר מגזין ו/או אקטואליה-חדשות בנושאי עסקים, תרבות, נדל"ן וכלכלה.
|
האם הכתבה הועילה לך? (0 הצבעות, 0 מתוך 5) |
עוד מאמרים בנושא |
הוסף תגובה חדשה
תגובתך התקבלה, ותפורסם בכפוף לשיקולי העורך.