מי זה שולמן? מחאת העצמאים תקים ארגון וולונטרי
בעלי ובעלות עסקים זעירים, קטנים ובינוניים קמו בוקר אחד בתחילת אוקטובר והחליטו להתאחד במסגרת קבוצת הפייסבוק "אני שולמן". השאר כבר כמעט היסטוריה, אלא אם כן הם באמת יגרמו לשינוי משמעותי לשיפור מעמדם
תופעת הפייסבוק המטאורית, קבוצת העצמאים והעצמאיות "אני שולמן", תהפוך ככל הנראה לארגון וולונטרי. לפי מייסדי הקבוצה, הכוונה לפעילות התנדבותית בשני מישורים עיקריים: פנימה – עצמאים ועוסקים קטנים שיסייעו זה לזה ויספקו רשת של תמיכה ועידוד. החוצה – פעילות מול רשויות המדינה להקלות בתחומי רגולציה ומיסוי על מנת להסיר את הנטל הבלתי מוצדק מעל העצמאים.
בפוסט מה־2 בדצמבר נכתב על קיומה של פגישה של מנהלי הארגון עם חיים ביבס, יו"ר מרכז השלטון המקומי בישראל וראש עיריית מודיעין־מכבים־רעות בין השאר, במטרה לייצר אמנת שירות חדשה לעסקים בארץ, ובה הועלו מצוקות העצמאים מול הרשויות המקומיות והממשלה. בפגישה השתתפו איציק בנין, ממייסדי הקבוצה, וצוות ממשל וחקיקה של הארגון. בפגישה סוכם על שיתוף פעולה בין השלטון המקומי לבין "אני שולמן".
הסיפור של קבוצת "אני שולמן" התחיל באוגוסט השנה. אביר קארה ואיציק בנין, שני מסעדנים מירושלים, הקימו קבוצת ווטסאפ תחת הכותרת "עצמאים למען עצמאים". לפי קארה, תוך שלושה שבועות תפחה הקבוצה ל־3,000 חברים וחברות ששיתפו סיפורים אישיים. בשלב זה החליטו המייסדים להעביר את המחאה נגד הרגולציה והביורוקרטיה המכבידה על העסקים הזעירים, הקטנים והבינוניים לפייסבוק. עמוד הפייסבוק "אני שולמן" עלה לאוויר ב־13 באוקטובר ותוך זמן קצר מאוד הצטרפו אליו עשרות אלפי עצמאים ועצמאיות, שולמנים ושולמניות. נכון לכתיבת שורות אלה, הקבוצה מונה יותר מ־155 אלף חברות וחברים. "כהחלטה אסטרטגית לא הסכמנו להתראיין, להגיב ולהופיע בתקשורת עד שהגענו ל־120 אלף איש ואישה", הסביר אחד המארגנים.
כבר כשהגענו ל־50 אלף בקבוצה, התחלנו לקבל פניות מגופים, מפלגות, גופי תקשורת, רשויות ואחרים... זה אומר שכוחנו באחדותנו. ככל שנגדל כך יירצו לשבת איתנו. אנחנו לא מעוניינים ליצור אנרכיה חלילה, אלא לשבת לשולחן עגול ולפתור את הבעיות במצב הקיים. גם כשאין ממשלה אנו ממשיכים לעבוד... יש לנו הרבה עבודה בשיח מול הרשויות המקומיות, הרגולציה ועוד. וברגע שתקום ממשלה נבוא מוכנים עם דרכי פעולה, דרישות, שינוי תקנות וחוקים כובלים
המארגנים של המחאה מבקשים להדגיש כי שולמן פועל בדרכי שלום על מנת להשיג את מטרותיו – צמצום הרגולציה והביורוקרטיה, הורדת מסים ושיפור איכות החיים – וכי כ־540 אלף עסקים הם קטר הצמיחה של המשק. לדבריהם, המחאה בקרוב תצא לרחובות אולם לא יהיה מדובר בהפגנות זעם המלוות בחסימת כבישים ובשיתוק המדינה. דרכי הפעולה של הארגון: השפעה על דעת הקהל, הקמת פלטפורמה חברתית־כלכלית שתהפוך לכוח כלכלי שינהל משא ומתן עם הגורמים החזקים במשק ויעניק הטבות, ידע, ובעיקר רשת ביטחון חברתית־כלכלית לכלל העצמאים בארץ. במקביל, כך לפי עמוד הנחיתה של הארגון, יופעל מערך של מומחים לחקיקה פרלמנטרית וברשות המסים, לקירוב לבבות בין "השולמנים" במטות עירוניים וסיוע לקהילה בהתנדבות בעתות חירום ושגרה.
בתוך כך, ידוענים לא מעטים זיהו את עצמם כשולמנים, וחלקם – כדוגמת ארכדי דוכין, דפני ליף, עו"ד איתמר בן גביר ונלי תגר – אף שיתפו פוסט אישי. "ממשיכה מגמת השינוי התודעתי הגדול", אומר השבוע איציק בנין, ממקימי המחאה. "ידוענים ומשפיענים נוספים מצטרפים אלינו ו'יוצאים מהארון', מורידים פאסון ומספרים את האמת הכואבת. מה שרואים מכאן לא רואים משם. אנחנו קוראים לעוד שולמנים משפיענים להצטרף אלינו, ולתת עוד השראה למשפחת העסקים הגדולה בישראל.
"המאבק הזה התחיל מלמטה, משולמנים פשוטים ועסקים קטנים ובעלי מקצוע, ככל שהוא צבר תאוצה, הפנימו הרבה אנשים שכולנו למעשה שולמנים – זמרים, אמנים, כתבים, נהגי מוניות, בעלי מקצועות חופשיים, עסקים קטנים ובינוניים – והתמיכה שלהם מבורכת".
מה למעשה הניע אותך לראשונה?
בנין: "אני מעל שנה מקטר בפייסבוק על מצב העצמאים, אך זוכה רק לאמפתיה מהציבור. פניתי לתקשורת, לממשלה, לרשויות אבל קיבלתי כתף קרה. העליתי סדרת פוסטים עם אחותי תמר בנין, והשיא היה בפוסט שזכה לאלפי שיתופים ולייקים ("שולמן האופה"; א"ד). פנה אליי אביר קארה, שאותו הכרתי לפני יותר משנה ממאבק המסעדנים ("מסעדנים חזקים ביחד!"; א"ד), יש לו שתי פיצריות. צירפתי אותו לקבוצות מחאה אזוריות, מקומיות וארציות, פתחנו קבוצת ווטסאפ וכעבור יממה כבר היינו עם מעל ל־200 חברים. בהמשך, כשהמספרים עלו, פתחנו עמוד פייסבוק שצבר תאוצה מטורפת כשמצטרפים אלינו אנשים, שולמנים, מכל הארץ לעזרה ותמיכה".
שולמן, למי שתוהה עד לנקודה זו, זה אחד שרק משלם ולא מקבל שום דבר בתמורה. לפי הבלוג "ייצור ידע" של ד"ר פנחס יחזקאלי, הצירוף "שולמן ישלם" או "שולמן ישלם בתרפפ"ו" הוא ביטוי ותיק משנות ה־50 של המאה הקודמת, שמשמעותו: "אל תדאג, ההוצאה הזו אינה על חשבונך, יש מישהו שישלם", כלומר שולמן (מחט, 2010, עמ' 106). ככל הנראה בהשראת הביטוי הנ"ל בנין העלה את הפוסט על שולמן האופה, שהצית את המחאה הנוכחית.
מה הכי חשוב לכם להשיג עבור הפרילנסרים, העצמאים ובעלי העסקים הקטנים והבינוניים בישראל?
בנין: "ארגון גג שמאחד ומחבר בין כל משפחת השולמנים בארץ. שידאג להם קודם כל לשינוי היחס והשיח של הרשויות כלפיהם, תוך כדי שיתוף פעולה פורה בין כל הרשויות והגורמים. במקביל, הארגון יעזור, יכווין, ידריך את השולמנים בכל בעיה המציקה להם".
בחרתם להתחיל במאבק בתקופה שבה המערכת הפוליטית עוסקת בעיקר בעצמה וממשלת המעבר די משותקת.
"כבר כשהגענו ל־50 אלף בקבוצה, התחלנו לקבל פניות מגופים, מפלגות, גופי תקשורת, רשויות ואחרים... זה אומר שכוחנו באחדותנו. ככל שנגדל כך יירצו לשבת איתנו. אנחנו לא מעוניינים ליצור אנרכיה חלילה, אלא לשבת לשולחן עגול ולפתור את הבעיות במצב הקיים. לפי קצב ההצטרפות למחאה די ברור שיש בעיות. גם כשאין ממשלה אנו ממשיכים לעבוד, לשלם, לתחזק וכדומה. יש לנו הרבה עבודה בשיח מול הרשויות המקומיות, הרגולציה ועוד. וברגע שתקום ממשלה נבוא מוכנים עם דרכי פעולה, דרישות, שינוי תקנות וחוקים כובלים".
האם תוכל כבר להצביע על הישגים במסגרת המאבק "אני שולמן" או שהשיתוק הממשלתי כלל לא מאפשר זאת?
"בוודאי, יש שיח שמתנהל מול הרשויות, דובים נעורים משנתם ורוצים בקרבתנו, מהפוסטים אנו למדים שיש שינוי גישה ומתן שירות ומענה דחוף יותר ממה שהיה עד כה. יש שיתוף פעולה בינינו של עזרה הדדית, הכוונה מקצועית, טיפים וכדומה".
באתר "המקום הכי חם בגיהנום" התפרסם מאמר בכותרתו "מחאת השולמנים? תתחילו בלא לדפוק את העובדים שלכם", שבו הכותבת, מועסקת לשעבר בעסקים קטנים, "מצביעה על שרשרת מזון של נדפקים". מה דעתך?
"אני מכיר את עצמי כבעל עסק, וכאחד שעובד מגיל 12 במגוון מקצועות. גם אני 'נדפקתי' ולא קיבלתי את כל מה שמגיע לי... זה עדיין לא אומר שכולם כאלו... ועובדה היא שהמצטרפים לפרויקט הזה מכל הארץ נותנים ימים כלילות ללא קבלת כל תמורה למען המטרה. בכל אופן, העובדים בעסק שלנו הם יותר ממשפחה ומקבלים את כל מה שמגיע להם, והיו מקבלים אף יותר אם לא היו יושבים לנו על הצוואר עם כל שאר הוצאות העסק".
גם יו"ר לשכת עורכי הדין עו"ד אבי חימי הגדיר את עצמו כ"דור שני של שולמנים", בכנס השנתי ה־50 של לשכת יועצי המס בישראל, שנערך בסוף נובמבר. "אבי היה בעל חנות קטנה לממכר עופות ואמי עבדה בבית אריזה לעופות בקרית שמונה. שניהם היו אומללים ולא הצליחו להרוויח מספיק כסף כדי לפרנס שבעה ילדים. מצבם לא היה טוב יותר משל העצמאים הקטנים בני גילם היום", אמר חימי. "שמחתי לראות כאן את נציג השולמנים (אביר קארה). אני מאמין במחאה חברתית. לפי דברי חברי הכנסת המכובדים שדיברו פה לפניי ברור כי הישועה לא תגיע מהם, לכן חשוב שהשולמנים יתאגדו, יפחידו את נבחרי הציבור ויידעו אותם בצורה ברורה בכל דרישותיהם ורק אז הם יתחילו לעבוד בשבילנו. רק כשהפוליטיקאים מפחדים הם מתחילים לזוז".
עו"ד חימי הוסיף: "אני מכהן כראש הלשכה חמישה חודשים, הקמתי חטיבה חברתית, הקמתי ועדה מקצועית לעסקים קטנים – במידה שעסקים קטנים יצטרכו לובינג בכנסת וסיוע בחקיקה והתקנת תקנות, לשכת עורכי הדין תעמוד בחזית. לשכת עורכי הדין תעמוד איתן לצד כל האוכלוסיות המוחלשות ומול כל עוולה חברתית כי בניגוד למה שרבים בחברה חושבים, להיות עורך דין זה לא רק להופיע בבית משפט אלא זה סוג של שליחות שאין גדולה ממנה".
תזכורת: לפי סקר העסקים 2018 מטעם הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה והתעשייה, מספר העסקים במשק הישראלי עומד על כ־542 אלף ורובם הם עצמאיים (עסק של איש/ה אחד/ת) או עסקים זעירים המעסיקים 5-1 עובדים ועובדות. כ־51% מהעסקים (כ־277 אלף) הם עצמאיים או חברות שאינן מעסיקות שכירים. עם ממומצע של כ־64 אלף בתי עסק לנפש, כמות העסקים שנפתחו בשנים האחרונות גדולה מכמות העסקים שנסגרו. למשל, 57,050 עסקים נפתחו ב־2017 בעוד 43,238 נסגרו. מכאן, 13,812 עסקים נטו נוספים למשק, שהם 2.4% מכלל העסקים.
המאמר נכתב ע"י אורי דיין
עורך תוכן, כותב ומתרגם בין השאר מגזין ו/או אקטואליה-חדשות בנושאי עסקים, תרבות, נדל"ן וכלכלה.
|
האם הכתבה הועילה לך? (0 הצבעות, 0 מתוך 5) |
עוד מאמרים בנושא |
הוסף תגובה חדשה
תגובתך התקבלה, ותפורסם בכפוף לשיקולי העורך.