ענף עיצוב השיער בישראל: אופטימיות היא לא שם המשחק?
עם מספרה (מוצהרת) אחת לכל 780 קרקפות ב־2016, אי־הסדרה המאפשרת לכל אחד לפתוח מספרה, זילות המקצוע וסיכון עסקי גבוה מהממוצע – בשוק מעצבי השיער בישראל זקוקים לרגולציה. וגם: האלטרנטיבה הביתית שממשיכה לפרוח
ענף עיצוב השיער (או הספרות) בישראל עדיין נחשב לתחום פרוץ נטול הסדרה וקריטריונים ברורים לעוסקים והעוסקות בו. תכניות לימוד, סילבוסים מעשיים, קורסים קצרים וארוכים, כולל סטאז'ים, עומדים לרשות המבקשים להיכנס לתחום בשוק הפרטי, אולם התערבות ממשלתית המלווה בחקיקה או סטנדרט אחיד ומחייב לכולם אין בנמצא. האם זה בהכרח חיובי או שלילי? נראה כי הדעות חלוקות.
מעט נתונים: על פי סקירה שערכה קבוצת דן אנד ברדסטריט, בשנת 2016 פעלו בישראל מעל ל־9,000 מספרות, זאת לעומת כ־4,000 בשנת 2011. כלומר, כיום קיימת מספרה אחת לכל 780 אישה, איש, ילדה וילד. מרבית השוק מורכב מורכב ממספרות קטנות ובינוניות המעסיקות עד חמישה עובדים ועובדות כל אחת. לפי ההערכות, החברות הגדולות בענף הן בעלות מחזור של 10-5 מיליון שקלים בשנה.
בממוצע, הסיכון העסקי בענף המספרות גבוה ביחס לכלל השוק. הסיכונים הבולטים בענף הם קיטון בביקושים, ריבוי מספרות ביחס לגודל האוכלוסייה, ירידה בפופולריות של המספרות השכונתיות, התייקרות חומרי הגלם, טרנדים ואופנות משתנות, התמחות לא מספקת עקב ותחלופה גבוהה של עובדים – הם מרכיביו הבולטים של סיכון זה.
לפי יאיר קמיר, יו"ר ארגון מעצבי השיער בישראל (הפועל תחת התאחדות המלאכה והתעשייה והוא למעשה גלגולה המחודש של התאחדות מעצבי השיער שפעלה מ־2012), שוק המספרות בארץ מגלגל מיליארדי שקלים בשנה ולדבריו מונה כיום כ־20 אלף מספרות. "מטרת הארגון היא להגיע להסדרה של המקצוע, של הענף, למנוע מניעה מ'חאפרים' לפתוח מספרות, להעלות את הרמה המקצועית, לקיים מפגשים מקצועיים מסודרים, לתחזק נציגות מסודרת מול המחוקק וקבוצה בעלת כוח לטובת שיפור התנאים בענף מול גורמים מוסדיים ומסחריים כאחד", מסביר קמיר. "אמנם קיימים בסקטור הפרטי קורסים והכשרות מקצועיות בפיקוח משרד העבודה אבל אף אחד לא מחויב לרכוש אותם. כלומר, כתוצאה מזילות המקצוע כל אחד או אחת ללא לימודים או הכשרה מתאימים יכולים לעבוד כשכירים במספרה, לשכור חלל ולפתוח מספרה משלהם או אפילו לקבל קליינטורה בבית ב'שחור'. כך מתקבלת ירידה ברווחיות ובאמינות של מעצבי שיער. בדיוק כפי שמתווך נדל"ן מקבל רישיון לתיווך במקרקעין ממשרד המשפטים לאחר בחינת הסמכה, כך צריך להיות בענף עיצוב השיער. בחו"ל מוסמכים בעלי מקצוע כדי לטפל בחומרים הכימיים המשמשים במספרות, כדוגמת חומרי החלקה והבהרה לשיער, מהסיבה הפשוטה: מדובר בסכנה בריאותית! חלק מהחומרים הללו מסרטנים ולכן אנחנו רוצים למנוע שימוש לא מפוקח בהם. בארצות הברית, למשל, לא ניתן לקנות חומרים להחלקה והבהרה ללא הצגת תעודת ספר".
לא קיימת בישראל מערכת הכשרה מקצועית מפוקחת למעצבי ומעצבות שיער, לא רגולציה ולא פיקוח כלשהו. כלומר, כתוצאה מזילות המקצוע כל אחד או אחת ללא לימודים או הכשרה מתאימים יכולים לעבוד כשכירים במספרה, לשכור חלל ולפתוח מספרה משלהם או אפילו לקבל קליינטורה בבית ב'שחור'. כך מתקבלת ירידה ברווחיות ובאמינות של מעצבי שיער
באמתחתו של קמיר לא פחות מחמישה עשורים במקצוע והוא מבעלי בית הספר וסלון עיצוב השיער והאיפור יאיר ורות and חנן קמיר בפתח תקוה. קמיר, דור שני למעצבי שיער, למד באנגליה וצרפת, ומדגיש כי ארגון מעצבי השיער לא פועל על מנת לסגור את פעילותן של המספרות הקיימות, בעלות מוניטין של שנים, אלא נושא עיניו לחדשים במקצוע.
לפי נתוני משרד העבודה האמריקאי (BLS), מעצבי שיער נדרשים להיות בעלי תעודת סיום בית ספר תיכון או GED, להשלים לימודים מקצועיים רלוונטיים האורכים כתשעה חודשים בממוצע, בפיקוח המדינה, ולעבור בחינת הסמכה (תיאוריטית, מעשית ו/או בעל פה). במילים אחרות, על מנת להתקדם לקראת הגשמת החלום האמריקאי בתחום עיצוב השיער חובה לעבור מסלול מוגדר ומפוקח בידי המדינה, בעוד שבישראל אמנם קיימות מסגרות לימוד שבסופן מתקבלת תעודת הסמכה אולם אין זו חובה להיות ספר מוסמך כדי לעסוק בתחום.
כיצד אתם מקדמים את הסדרת הענף?
קמיר: "על בסיס חוק מקביל צרפתי כבר ניסחנו חוק משלנו, שכרנו חברת לובינג ודיברנו עם חברי כנסת, אולם כצפוי, בתקופת בחירות אין חקיקה".
פסק דין של בית המשפט המחוזי תל אביב־יפו מינואר 2009 קובע כי לצורך קביעת גובה תשלום הארנונה מספרות הן בתי מלאכה, ולא עסק רגיל המחויב על ידי הרשות המקומית בתשלום ארנונה מלא. "אנחנו רואים שיש מספרות שמשלמות ארנונה מופחתת באופן משמעותי בזכות עדכון הגדרתן בפני הרשויות", מוסיף קמיר. "כעת אנחנו רוצים להמשיך ולהיאבק על כך שכל הרשויות המקומיות בארץ תכבדנה ותפעלנה ברוח פסק הדין של המחוזי".
האלטרנטיבה הביתית
תופעת העצמאים והעצמאיות שחותכים וצובעים שיער בביתם תמיד הייתה כאן. כיום, למרות היעדר נתונים רשמיים, ידוע שאין כמעט שכונה שבה לא יימצאו ספר או ספרית שמקבלים קליינטורה בבית, בזכות המלצות מפה לאוזן או חוכמת ההמונים ברשתות החברתיות. א' היא ספרית עצמאית העובדת בביתה בתל אביב בשיטה טבעית ("למדתי אצל תומר ושלי"), כלומר ללא כל שימוש בחומרים כימיים. שיטת הספרות הטבעית שבה משתמשת א' מתייחסת לאג'נדה מקצועית שהועברה לעשרות רבות של מספרות ברחבי הארץ על ידי תומר רשף, מחלוצות הז'אנר הטבעי בישראל, בעלת המספרה המיתולוגית תומר ושלי מספרות ברחוב לבונטין בתל אביב, בשותפות עם שלי אמבר. המספרה פעלה במשך כ־15 שנים ושילבה לימודי טכניקות טבעיות של חפיפה, גזירה וצביעה עד לסגירתה באוגוסט האחרון.
למה בעצם את מעדיפה לעבוד בבית ולא לפתוח מספרה?
א': "אני עובדת בעוד מקצוע כך שהספרות היא לא הדבר המרכזי בחיי. לפחות כרגע. מה גם שאני לא אוהבת את שיטת הסרט הנע. במקצוע הזה, באופן ספציפי, אני אוהבת את המפגש עם האישה והשיער, את השיחה והאינטימיות".
זו לא רפואה דחופה, זה ברור, אבל אין ספק שמדובר בחלק שמעצב אצל הרבה א/נשים חלק מהדימוי העצמי שלהם/ן, וכשמישהו/י קשוב, מקצועי ועדין ניגש לפגוש איש/ה עם ראש ושיער יש סיכוי שתצא משם חוויה טובה מאוד
ומה דעתך על עמדתו של יו"ר ארגון מעצבי השיער, על ההסדרה וההכשרה?
"אני חושבת שכדאי מאוד לעבור הכשרה בתחום. אמנם אני לא הולכת רחוק בדומה לקמיר, בכל זאת מי שמוכנה 'להסתכן' אצל מישהו/י שלא עברו הכשרה, בשמחה. יש סיכוי שייצא מוצלח מאוד אבל במידה ומשהו יתפקשש במהלך התספורת אני מרגישה שהכלים שרכשתי בלימודים אצל תומר ושלי עוזרים לי להבין מה עשיתי לא נכון ואיך אפשר לתקן. תראה, זו לא רפואה דחופה, זה ברור, אבל אין ספק שמדובר בחלק שמעצב אצל הרבה א/נשים חלק מהדימוי העצמי שלהם/ן, וכשמישהו/י קשוב, מקצועי ועדין ניגש לפגוש איש/ה עם ראש ושיער יש סיכוי שתצא משם חוויה טובה מאוד".
שוק בהצפה
ג', בעל מספרה באזור המרכז, אינו חבר באיגוד מקצועי כלשהו, ולדבריו מעולם לא חשב על הצטרפות לארגון כזה. "אני בהחלט בעד הסדרה של המקצוע והלוואי שזה היה מחייב רטרואקטיבית את הספרים שכבר פעילים", הוא אומר.
איך אתה רואה את מצבו הנוכחי של ענף הספרות?
"לתחושתי, ביחס למספר החנויות, אני מתכוון לחללי המסחר בערים, השוק נראה לי די מוצף. יש המון מספרות בכל מקום. כמעט בכל מרכז מסחרי, ללא קשר לגודלו, נוכל למצוא לפחות מספרה אחת, ובשכונה ממוצעת יהיו אפילו חמש-שש מספרות. לפי מה שאני רואה, לא הרבה ספרים סוגרים את העסק שלהם, מלבד אלה שהתעייפו מהתחום התובעני, אז כנראה שזה מתגמל. הפרנסה שלנו מגיעה מהידע שלנו ואם זה משתלב עם כישרון אז לדעתי רוב הסיכויים שהעסק יצליח".
האם לדעתך יש ירידה בפופולריות של המספרות השכונתיות?
"להפך, אני לא חושב שיש ירידה. המספרות השכונתיות פועלות בחללים יחסית גדולים, ונראה שלא ממש משנה באיזה מיקום הן פועלות – בין אם זה רחוב מנומנם או פינת רחובות הומה אדם – החדירה לתודעה מתבצעת ברשתות החברתיות, כך שהחשיפה לא תלויה בטראפיק פיזי".
האם הכתבה הועילה לך? (0 הצבעות, 0 מתוך 5) |
עוד מאמרים בנושא |
הוסף תגובה חדשה
תגובתך התקבלה, ותפורסם בכפוף לשיקולי העורך.