זה מורכב: נשים ותעשיית ההייטק

התראות במייל
{{msg}}

מחקר: מתוך כל 100 סטארטאפים המוקמים בישראל רק 7 מובלים על ידי נשים. מנהל פיתוח בסטארט־אפ בתל אביב: "קיים רצון מאוד חזק לגייס יותר נשים על מנת לעודד גיוון ושוני שעוזר לבנות צוותים ומוצרים מאוזנים יותר"

 
1
צילום: Moose Photos-Pexels
linkedin
 
שתף בפייסבוק

אמנם עדיין לא ידוע על קיומה של הדרה מאורגנת ומודעת של נשים מתחום ההייטק, אבל בהחלט לא ניתן להתעלם מהעובדה שבמשך עשורים רוב הנשים לא ממש מרגישות בבית בענף הטכנולוגיה העילית. מיעוט הנשים בתעשייה ובמסדרונות קרנות ההון המשקיעות בה הוא עובדה: לפי מרכז המחקר IVC, רק 7% ממייסדי הסטארטאפים (לבד או כחלק מצוות) שהוקמו בישראל בשנים 2017-2000 היו נשים.

עוד בעידן ההייטק החדש בשנות ה־90 של המאה הקודמת, התעשייה סגדה לדמות היזם הבטוח בעצמו שמוכן לקחת סיכונים מרחיקי לכת. או במילים אחרות, למייסד אפל סטיב ג'ובס. בעולם שבו הסיכוי לגייס הון לסטארט־אפ תלוי ביכולת להקסים משקיעים פוטנציאליים עם ביטחון עצמי לא מוגבל כמעט, תכונות אלה, לפי מחקרים רבים, אופייניות במידה רבה לגברים מאשר לנשים. אקלים זה, למשל, ככל הנראה תרם (ואולי הדהודיו עדיין תורמים בהווה) במידה רבה לתחושות המלוות נשים רבות אודות אי־השתייכותן לעולם הטכנולוגיה, גם מבלי לומר זאת באופן מפורש. וכך, הענף הליברלי, שמעולם לא הצהיר במפגיע על היותו "תחום גברי", גורם לנשים להרגיש פחות רצויות, לא מתאימות או נחותות.

בעולם שבו הסיכוי לגייס הון לסטארט־אפ תלוי ביכולת להקסים משקיעים פוטנציאליים עם ביטחון עצמי לא מוגבל כמעט, תכונות אלה, לפי מחקרים רבים, אופייניות במידה רבה לגברים מאשר לנשים. אקלים זה, למשל, ככל הנראה תרם (ואולי הדהודיו עדיין תורמים בהווה) במידה רבה לתחושות המלוות נשים רבות אודות אי־השתייכותן לעולם הטכנולוגיה, גם מבלי לומר זאת באופן מפורש

הייטקיסטים ותיקים מאשרים חלקית את הדברים, את התחושה הכללית בתעשייה והנוכחות הנשית הדלה בתעשייה. "לדעתי כיום המצב השתנה מאוד לגבי הרצון והנכונות להעסיק נשים בהייטק", אומר א', מנהל פיתוח בסטארט־אפ בתל אביב. "המספר היחסי של נשים עדיין קטן מדי ומקשה מן הסתם על גיוסן, אבל אני יודע בוודאות שחברות אמריקאיות גדולות עושות אפליה מתקנת ומעדיפות לגייס ולקדם נשים על חשבון גברים על מנת לשנות את המצב. גם בחברות סטארט־אפ וחברות קטנות יותר, כמו זו שאני עובד בה, קיים רצון מאוד חזק לגייס יותר נשים על מנת לעודד גיוון ושוני שעוזר לבנות צוותים ומוצרים מאוזנים יותר. אנחנו אפילו מוכנים לתגמל עובדים בבונוס השמה יותר גבוה במידה והם ממליצים על אשה".

א' מוסיף: "לדעתי רוב הנשים הצעירות יותר נרתעות מלהיכנס לעולם ההייטק מלכתחילה בגלל האמונה שעובדים שעות ארוכות ואינטנסיביות יותר ממקצועות אחרים, מה שלא מסתדר טוב עם הרצון להקים משפחה ולגדל ילדים, למרות שיש נכונות של המעסיקים להתחשב בכך ולתת יותר גמישות לאמהות. אני לא חושב שבימינו הגורם העיקרי המרתיע נשים להיכנס לתחום הוא פחד מההרגשה לא להיות רצויה, מתאימה, או נחותה, אבל אולי הכי טוב לוודא את זה עם אישה".

בוחרות בלואו־טק?

על פי עבודה של יעל מזוז הרפז מתחום תעסוקה עתירת ידע במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים וזאב קריל מאגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר, שפורסמה בסוף 2017, הסיכוי של נשים להפוך להייטקיסטיות נמוך באופן משמעותי ביחס לגברים. אחת הסיבות האפשריות, לפי החוקרים, הוא הבחירות בתחומי הלימוד שעושות הנשים – רק 11.6% מהנשים מהרבעון העליון של ציוני הפסיכומטרי בוחרות ללמוד את מקצועות ההייטק לעומת 31.8% מהגברים. במקרים רבים, נשים בעלות יכולות מתמטיות גבוהות פונות למקצועות הרפואה, ביולוגיה, משפטים, כלכלה ופסיכולוגיה. מזוז הרפז וקריל מעלים השערה שלפיה בחירתן של נשים במקצוע נובעת יותר משיקולים של רמת העניין, ופחות משיקולים של תגמול כספי.

נשים וההייטק
צילום: james haworth-Unsplash

גורמים בענף קרנות ההון טוענים שנטייה זו מתבטאת גם בבחירתן של נשים יזמות להקים עסקים בתחומים פחות מלהיבים וטכנולוגיים, כדוגמת מדיה, אי־קומרס, חינוך ובריאות, במקום לפנות לפינטק, בינה מלאכותית או מציאות רבודה – המושכים את המשקיעים בהיקפים גדולים יותר.

בעידן של מהפכה חברתית משנה סדרי עולם ומציאות באווירת #MeToo, התגשמות חזון נהירתן של נשים מוכשרות ומקצועיות לתעשיית ההייטק מתקרבת בהדרגה, ובינתיים אנו מדווחים בתכיפות גוברת על מיזמים המשקיעים משאבים יצירתיים למען התרבותן המואצת של יזמות במשק המקומי והגלובלי. דוגמה לכך נמצאת בקונספט של Panthera – חלל עבודה משותף ואישי ברחוב הארבעה בתל אביב, אבל לא במובן הנדל"ני של הביטוי, אלא מעין מועדון חברות לנשים מקצועניות המבוסס על מודל משולב אקסלרטור, קמפוס לניהול עסקים ונטוורקינג. המטרה: הזנקה וקידום עסקים בבעלות ו/או שותפות של נשים. רוב ההשקעות (כשישה מיליון שקלים) הגיעו מנשים, בהן השחקנית אסי לוי, פיונה דרמון, גיגי לוי, רון מוסקוביץ, הנדל"ניסטיות ורדה בורשטיין ושושי פיינגולד. המיזם בבעלות המייסדות גלית בן שמחון, שני בורשטין ולימור דהאן בעיקר יוצר תחושה נשית של "לא צריכות טובות מאף אחד". "הגברים נכנסים לכאן כאורחים", מסבירה בן שמחון.

יונתן יטוב, ראש צוות פיתוח ב־f5, מתנער מהפטרונות ומסביר: "בצוות הפיתוח שאני מנהל שתיים מתוך שישה מפתחים הן נשים. שתיהן מהנדסות תוכנה מצוינות. בדרג המנהלים הזוטרים, כבר יצא לי לעבוד תחת ראשת צוות ובעבר עבדתי לצד קולגה ראשת צוות. שתיהן עשו את התפקיד טוב מאוד. בניהול צוות פיתוח חשובות תכונות של תקשורת טובה, סדר וארגון, קפדנות על פרטים אך גם חשיבה יצירתית ומחוץ לקופסה. לדעתי תכונות אלו חזקות אצל נשים ולכן הן מצליחות בכאלה תפקידים".

 

נשים, סבבי גיוס, מימון וההשפעה על חלוקת ההון

מתברר כי ככל שהחברות גדלות ומתקדמות בסבבי הגיוס נרשמת צניחה תלולה במספר הנשים, עד לאיפוס שיעורן במעורבות בסבבים. מחקר של IVC, הסוקר מעל ל־13 אלף גיוסי הון של יזמים ויזמות בהייטק הישראלי בשנים 2017-2000, מראה פער עגום בין גברים לנשים כשזה מגיע לאתגר הגדול ביותר העומד בפני סטארטאפים – גיוס הון ממשקיעים לטובת מימון החברה החדשה. מתוך 7,100 חברות שבהן היזם או היזמת כיהנו בתפקיד המנכ"ל, רק 490 היו נשים – כלומר, 7% בלבד. בזמן גיוס הסיד (סבב הגיוס הראשוני; א"ד), כך לפי המחקר, הסכומים שאותם מגייסים נשים וגברים כמעט זהים, אבל כשבוחנים את כמות העסקות בשנים אלה נחשפים באמת לפער גדול – 200 מנכ"ליות גייסו סיד לעומת 2,564 מנכ"לים.

המצב בשוק האמריקאי אינו שונה בהרבה: לפי נתוני חברת הנתונים הפיננסיים פיצ'פורק, ב־2017 נשים יזמות גייסו 1.9 מיליארד דולר, בזמן שגברים יזמים גייסו 97.8 מיליארד דולר. כלומר, נשים זכו רק ב־2% מכספי המשקיעים. באותה שנה, עסקת גיוס הון ממוצעת של אשה עמדה על כחמישה מיליון דולר, בעוד עסקה שהוביל גבר עמדה על כ־12 מיליון דולר.

ואילו בתחום המימון קיים ניצוץ של מגמה הפוכה. אם עד 2010 נרשמו מדי שנה פחות מעשר עסקאות שבוצעו על ידי נשים יזמות, מאז מאובחנת עלייה אטית אך יציבה. לפי מרכז IVC, רק 318 עסקאות מימון (5.7%), מתוך 5,628 שנבדקו, הובלו על ידי נשים יזמות, בדגש על סבבי הסיד והסבבים הראשונים.

גם חלוקת ההון מושפעת ממיעוט המנכ"ליות והנשים היזמות. עד 2017 רק כ־50 נשים יזמות היו מעורבות באקזיט (מכירת הפעילות או יציאה להנפקה של חברה; א"ד) של חברה שהקימו, לעומת 1,044 גברים (כ־5%), מספר נמוך יותר משיעורן בקהילת המשקיעים. בעשור האחרון, 33 נשים ביצעו אקזיטים מוצלחים, לעומת 562 גברים.

תזכורת לכמה מהאקזיטים המשמעותיים שנעשו על ידי נשים: ב־1999 דליה פרשקר מכרה את ניו דיימנשן תמורת 650 מיליון דולר, ב־2009 מיכל קאהן מכרה את דיון נטוורקס תמורת 178 מיליון דולר, ב־2014 הנית ויטוס עשתה אקזיט של 150 מיליון דולר על קונטרה, ב־2005 מיכל צור מכרה את סיוטה תמורת 145 מיליון דולר וב־2006 שרון שחם וסילביה נוימן עשו אקזיט של 125 מיליון דולר על פרדיקס פרמסוטיקלס.

יאנה אגפייב, מהנדסת תוכנה בכירה ב־f5, עובדת בתעשיית ההייטק כ־20 שנה, ולדבריה, מספר הנשים בתחום גדל משנה לשנה, בכל התפקידים, כולל הבכירים ביותר. "זה לוקח זמן, התעשייה יחסית צעירה ואנחנו חדשות בה", מסבירה אגפייב. "אף פעם לא הרגשתי שאני לא שייכת. יחד עם זאת, מדובר בתעשייה שדורשת שעות עבודה רבות ולא כל הנשים מוכנות להקרבה הזאת ולפגוע בתקשורת עם הילדים. רבות עוזבות לטובת תעשיות שמציעות יום עבודה קצר יותר וחופשות חגים ארוכות יותר. זו הבחירה שלנו ואין צורך להשוות שיעורי העסקת נשים וגברים ולעשות אפליה מתקנת. אנחנו יכולות להתמודד עם זה בעצמנו".

האם הכתבה הועילה לך?

(0 הצבעות, 0 מתוך 5)

עוד מאמרים בנושא

לשאר הכתבות >

תגיות:  הזדמנויות עסקיות  חברה  חברה בעמ  מיזם 

 

הוסף תגובה חדשה

חובה למלא את כל השדות ולפתור את התרגיל.
= 6 + 5

תגובתך התקבלה, ותפורסם בכפוף לשיקולי העורך.

 
{{commentsList.length-$index}}
תמונת המשתמש
{{item.user_name}}
{{item.c_title}}
{{item.c_content}}
{{item.created_at}}