האם קמעונאים מקומיים יכולים להתחרות נגד אמזון?

התראות במייל
{{msg}}

באיזו מידה אנו חווים אפוקליפסת קמעונות, ומה באמת ניתן לעשות בעניין כבעלי עסקים קטנים? ספוילר: להתאמץ יותר

 
צילום: Tim Mossholder/Unsplash
linkedin
 
שתף בפייסבוק

בשלב מסוים בשנתיים האחרונות הוטבע הביטוי "אפוקליפסת הקמעונות", שמשמעותו סוף העולם עבור קמעונאים השוכרים חנויות פיזיות. עד סוף 2018 נסגרו בארצות הברית יותר מ־12 אלף חנויות פיזיות מאז המיתון ב־2008, ויותר מ־5,000 חנויות נוספות תיסגרנה גם השנה. הסיבות למגמה זו מגוונות וכוללות את הרחבות היתר של הקניונים ועלייה בדמי השכירות לחללי מסחר, כמו גם אפקט ענקית האונליין אמזון שללא ספק מהווה סיבה בולטת נוספת למשבר הקמעונאים.

סגירת חנויות Sears, Kmart ו־Shopko באחרונה, למשל באזור הנמלים התאומים של דולות' מינסוטה וסופיריור וויסקונסין, במערב אגם סופיריור, מספרת את הסיפור העצוב של ענף הקמעונות האמריקאי. "ללא ספק, שיבושים גדולים מתרחשים בתוך התעשייה הקמעונאית", אומר כתב העסקים מרק סוברמן. "לא כולם ישרדו".

זה אירוני להיזכר בתסריט זהה שהתרחש במגזר הקמעונאי לפני שלושה עשורים, בכיכובו של גורם משבש אחר: רשת וולמארט, הקמעונאית הגדולה בעולם. באותה תקופה דווח על קמעונאים קטנים ש"שרדו" וכיצד הם עשו את זה, כאילו הם נדירים. היתרון של וולמארט לא היה סחורה זולה ושכר נמוך, אלא רתימת טכנולוגיה חדשה (סורקים, מחשבים) ומערכת משולבת לחלוטין לניהול יעיל של ריבוי חנויות עם מלאי נמוך, דיוק בזמן אספקה ​​ועוד.

בהלת אמזון
צילום: Mauro Mora/Unsplash

כיום מעניין לדעת שבזמן שנקודות מכירה פיזיות ננטשות ונקברות, אמזון עושה מהלך של התרחבות לחנויות פיזיות. בשנים האחרונות הפכה אמזון לדיירת קמעונית מאוד מבוקשת. בתחילת נובמבר 2015 נפתחה חנות הספרים הפיזית הראשונה של אמזון בסיאטל – אולי מהלך היסטורי, או לכל הפחות סמלי־הצהרתי, לחברה שהחלה את דרכה כאתר למכירת ספרים – והשיקה עשרות חנויות פופ־אפ בקניונים ובמרכזי קניות. לפי אתר אמזון, החברה מפעילה כעת שלוש חנויות פור סטאר בניו יורק, קולורדו וקליפורניה, מעל ל־80 חנויות פופ־אפ ו־18 חנויות ספרים ב־22 מדינות בארצות הברית.

סיפורה של קבוצת האופניים הבריטית

ג'יימס קליר, ברב המכר שלו "הרגלים אטומיים" ("Atomic Habits: An Easy and Proven Way to Build Good Habits and Break Bad Ones"), מתחיל בסיפור יוצא דופן על צוות הרוכבים הבריטי. מאז 1908 זכה צוות רוכבי האופניים הבריטי רק במדליית זהב אחת במשחקים האולימפיים ומעולם לא זכה בטור דה פראנס. כדי להפוך את הרקורד של קבוצת האופניים מאפרפר לססגוני הם שכרו מנהל ביצועים חדשים בשם דייב בריילספורד.

מה שבריילספורד השיג אינו אלא נס. בשנת 2008 הבריטים הפכו לקבוצה הדומיננטית ביותר בעולם. ב־2007 בראדלי ויגינס היה רוכב האופניים הבריטי הראשון שזכה בטור דה פראנס. כדי להוכיח שזו לא היתה רק הצלחה מקרית, הרוכבים הבריטים זכו ב־60% ממדליות הזהב באולימפיאדה 2008 בבייג'ינג. ב־2012, מול הקהל הביתי בלונדון, רוכבי האופניים הבריטים קבעו תשעה שיאים אולימפיים ושבעה שיאים עולמיים.

"בין 2007 ל־2017", כותב קלייר, "רוכבי האופניים הבריטיים גרפו 178 אליפויות עולם ו־66 מדליות זהב אולימפיות או פראלימפיות כולל חמישה ניצחונות בטור דה פראנס במה שנחשב לרצף ההצלחות הגדול ביותר בהיסטוריה של ענף הרכיבה על אופניים".

איך הם עשו את זה?

בריילספורד לא רק דיבר על שיפור מתמיד, הוא הפך את זה לתשוקה. הוא התייחס לאסטרטגיה שלו כאל "צבירה של רווחים שוליים". הוא התמקד בחשיבה מחדש על כל ההיבטים של עבודת ההכנה שלהם כדי למצוא שולי שיפור זעירים. "הרעיון כולו היה שאם מפרקים את כל מרכיבי הרכיבה על אופניים, רושמים שיפור בשיעור של 1%, מתקבלת עלייה משמעותית בביצועים כשכל החלקים מורכבים בחזרה יחד".

ההתאמות הראשוניות שבוצעו בצוות הבריטי כללו עיצוב מחדש של מושבי האופניים כדי להפוך אותם לנוחים יותר, צחצוח הצמיגים באלכוהול לקבלת אחיזת כביש טובה יותר. אבל הם עשו הרבה מעבר לדברים הברורים מאליהם, והלבישו את הרוכבים במכנסיים מחוממים חשמלית במטרה לשמור על טמפרטורת השריר האידיאלית ופיקחו על תגובות סובייקטיביות של כל ספורטאי לאימון מסוים באמצעות חיישני ביופידבק. הם בדקו בדים במנהרת רוח ועיצבו בגדים אווירודינמיים יותר. הם בדקו ג'לים לעיסוי כדי לדעת איזה סוג מפיק את התאוששות השריר המהירה ביותר, ואף שכרו רופא מנתח שילמד כל רוכב כיצד לשטוף את ידיו בצורה אופטימלית על מנת למזער את סיכויו לחטוף הצטננות.

הנקודה היא שלכולנו קל להיות שאננים, וכדברי האמרה (בתרגום חופשי), "השאננות של השוטים הורסת אותם". ההצלחה דורשת תשומת לב לפרטים לאורך כל הדרך

"קנייה מקומית": תנועה אמיתית או פיקציה?

ככל שאמזון גדלה, כך התעצם גל של "קונים מקומיים" התומכים בעסקים לוקליים בתקווה לשמור על השמים מליפול עליהם. אבל בשיחות סלון עדיין נשמעים קולות כדוגמת: "אני רוצה לקנות מקומי אבל כשאני נוסע לשישה מקומות ולא מוצא את מה שרציתי, אני מוותר ועובר לאמזון". כמו עכברים במבוך, צרכנים רבים הוכשרו לצפות למבוי סתום. הם למדו, למרות שזה הולך נגד גרגר האמונות שלהם, כי קל יותר פשוט להישאר בבית ולקנות באינטרנט.

אחד החברים במערכת סיפר בהקשר זה כי באחרונה הגיע לחנות וביקש להתרשם ממוצר כלשהו. המוכרת השיבה לו שאותו פריט נעדר מהמלאי באופן זמני, והציעה לו לחזור בעוד שבוע כשהמוצר יהיה זמין במלאי. "הם יכלו לבקש ממני שאשלם באותו רגע שכבר הייתי בחנות ויגידו לי שיטלפנו אלי כשזה ייכנס", אמר החבר. "הייתי נותן להם את הכסף שלי במקום. עכשיו אני בוודאי לא מתכוון לחזור לשם ו'להסתכן' בלגלות שהפריט עדיין חסר להם".

לסיכום

מתי היתה הפעם האחרונה שאת/ה, בעל/ת עסק, חשבת באופן שיטתי ויסודי על כל היבט בעסק שלך? באיזו מידה אתם משתמשים בכלים המקוונים העומדים לרשותכם? איזה סוג של הכשרה שוטפת אתם מבצעים על מנת לשפר באופן משמעותי שירות לקוחות, מוטיבציה ורוח צוות?

עדיין קיים שפע של עסקים מקומיים שלא יושפעו מאמזון. אנחנו הרי לא יכולים להחליף שמן מנוע דרך שירות ענן, למשל. שואבי שטיחים, גגנים, מכונאים, מנקי ארובות או שרברבים צפויים להישאר בשוק ללא שינוי. חנויות מקומיות שמוכרות מוצרים שהצרכנים יכולים לקבל באינטרנט, לעומת זאת, עומדות בפני אתגר מסוג אחר.

 

הכתבה תורגמה מאתר מדיום

האם הכתבה הועילה לך?

(0 הצבעות, 0 מתוך 5)

עוד מאמרים בנושא

לשאר הכתבות >

תגיות:  מותג מצליח  עבודה מהבית  עסקים באינטרנט 

 

הוסף תגובה חדשה

חובה למלא את כל השדות ולפתור את התרגיל.
= 4 + 5

תגובתך התקבלה, ותפורסם בכפוף לשיקולי העורך.

 
{{commentsList.length-$index}}
תמונת המשתמש
{{item.user_name}}
{{item.c_title}}
{{item.c_content}}
{{item.created_at}}