מי ביקש העלאה בשכר ולא קיבל?

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) פרסמה בסוף 2018 נתונים די מעודדים המראים גידול משמעותי בהכנסות העובדים והעובדות (השכירים והשכירות) במשק הישראלי בתקופה האחרונה. הסיבות לגידול שממשיך לטפס בקצב נאה הן: צמיחת המשק, האבטלה הנמוכה, הביקוש הגבוה לעובדים וההעלאות של שכר המינימום.

בדו"ח הנקרא "הכנסות ברוטו של שכירים מסקר הוצאות משק הבית" קיימת הבחנה בין נתונים שעובדו מסקר הוצאות משק הבית לשנת 2017 של הלמ"ס לבין סיכום הנתונים השוטפים המתקבלים מדי חודש מהמוסד לביטוח לאומי. נתוני השכר החציוני במשק מתפרסמים פעם אחת בשנה, ומתבססים על סקר הוצאות משקי הבית השנתי של הלמ"ס.

חציון הכנסה הוא מדד אמצע סטטיסטי המורה על ההכנסה שחצי ממשקי הבית או הפרטים משתכרים מעליו וחצי מתחתיו.

לפי הדו"ח, ההכנסה החציונית של השכירים והשכירות במשק עלתה בשנת 2017 באופן ריאלי ב־5.7%, לעומת השנה שקדמה לה, ונקבעה על 7,452 שקלים לחודש. מדובר בגידול הריאלי המהיר ביותר במהלך 15 השנים האחרונות לכל הפחות. הזינוק ב־2017 ממהווה המשך לעלייה הריאלית בשיעור של 2.7% בשכר החציוני בשנה שקדמה לה (7,030 שקלים בחודש ב־2016, במחירים שוטפים) ושל 3.4% ב־2015. זאת לעומת שנת 2010 שבה השכר החציוני עמד על 5,984 שקלים בלבד.

נתון השכר החציוני כמעט שאינו מושפע מהכמות המועטה של שכירים ושכירות – בעלי ובעלות שכר גבוה מאוד – המקפיצה את נתון השכר הממוצע.

הלמ"ס מגדירה עשירון כ"קבוצה הכוללת 10% מהאוכלוסייה הנחקרת. העשירונים מסודרים לפי גובה ההכנסה (ההכנסה הממיינת), החל במשק הבית בעל ההכנסה הנמוכה ביותר בעשירון התחתון וכלה במשק הבית בעל ההכנסה הגבוהה ביותר בעשירון העליון".

השכר הממוצע

לפי הנתון השנתי שבסקר הוצאות משקי הבית של הלמ"ס, "ההכנסה הממוצעת ברוטו לחודש מעבודה שכירה היא 10,095 שקלים – עלייה ריאלית של 3.6% לעומת שנת 2016", נכתב. מספר שעות העבודה הממוצע לשבוע ב־2017 עמד על 41, עם הכנסה ברוטו ממוצעת של 58.8 שקלים לשעת עבודה (כלומר, עלייה ריאלית של 2.8% לעומת שנת 2016). ואילו לפי הנתונים השוטפים שמפרסמת הלמ"ס, המבוססים על הדיווחים החודשיים של מעסיקים למוסד לביטוח לאומי, השכר הממוצע במשק ב־2017 עמד על 9,845 שקלים בחודש.

שכר המינימום

שכר המינימום עלה בהתמדה בעשור וחצי האחרונים, כך למשל, לפי המוסד לביטוח לאומי, בתחילת 2003 הוא עמד על 3,335 שקלים בעוד שמה־1 בדצמבר 2017 עד היום גובהו 5,300 שקלים לחודש. נתוני שכר מינימום עדכניים נוספים: שכר יומי למועסק שישה ימים בשבוע – 212 שקלים; שכר יומי למועסק חמישה ימים בשבוע: 244.62 שקלים; שכר לשעה בהיקף של 186 שעות בחודש – 28.49 שקלים; ושכר לשעה בהיקף של 182 שעות בחודש – 29.12 שקלים.

משתכרות ב־31.4% פחות מגברים

אמנם ב־2017 פער השכר המגדרי בישראל היה הקטן ביותר (כ־22%) מאז תחילת המדידה, אבל עדיין גדול באופן משמעותי ביחס לנתוני הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD), שבו הממוצע בקרב מדינות הארגון עומד על כ־14% ונמוך רק מביפן, אסטוניה וקוריאה.

השכר החודשי הממוצע לגברים שכירים ב־2017 עמד על 11,928 שקלים, ולנשים שכירות – 8,188 שקלים בלבד. פער השכר המגדרי מורכב ממספר גורמים, אחד מהם הוא שעות העבודה: נשים בישראל עובדות בממוצע 37 שעות שבועיות, בעוד גברים עובדים 44.9 שעות. אם בוחנים את נתוני השכר השעתי הממוצע, נשים משתכרות 53.2 שקלים וגברים – 63.2 שקלים, כלומר, שכרן הממוצע של הנשים נמוך ב־15.8%. מעניין לדעת שלפני כארבע שנים, ב־2015, הפער בשכר לשעת עבודה היה קטן יותר – 15.3% בלבד.

בקבוצות הגיל הצעירות (24-15) פער השכר בין גברים לנשים הוא הנמוך ביותר ועומד על 12.5% בלבד, כאשר ההכנסה הממוצעת לשעת עבודה של הצעירות והצעירים כאחד נמוכה מאוד – 22.7 שקלים. לעומת זאת, בקבוצות הגיל המבוגרות (65 ויותר), נשים משתכרות בממוצע לחודש 49.7% פחות מגברים, ו־28.9% פחות מגברים לשעת עבודה.

למרות שהתמונה הכללית מראה כי ב־2017 הכנסתן הממוצעת של נשים שכירות נמוכה ב־31.4% משל גברים שכירים, ומעידה על צמצום במעט בפערי השכר המגדרי (לעומת פער של 34.6% ב־2016), חגיגות השוויון המגדרי בשכר העבודה בכיכרות הערים ככל הנראה תצטרכנה להידחות למועד לא ידוע.

המשק הישראלי כלל ב־2017, לפי הלמ"ס, כ־3.4 מיליון שכירים ושכירות, בגיל ממוצע של 39.7, בעלי ובעלות 14.2 שנות לימוד בממוצע. שיעור הנשים הוא 49%.

מדגם סקר הוצאות משק הבית בשנת 2017 כלל 9,017 משקי בית המייצגים כ־2,541,000 משקי בית באוכלוסייה. במהלך 2017 נדגמו בסקר 242 יישובים. אוכלוסיית הסקר כללה את כל היישובים לרבות קיבוצים מתחדשים, ארבעה מושבים שיתופיים ובדווים ביישובי קבע.

המאמר נכתב ע"י אורי דיין

עורך תוכן, כותב ומתרגם בין השאר מגזין ו/או אקטואליה-חדשות בנושאי עסקים, תרבות, נדל"ן וכלכלה.

לכל המאמרים >>