בדרך לשוויון מגדרי בעסקים: המכשולים העומדים בפני היזמיות בישראל והפתרונות העתידיים

התראות במייל
{{msg}}

מהו באמת הפער במספרים בין נשים לגברים ובהשוואה לממוצע ב־OECD, למה כל כך קשה להיות יזמית ולהקים עסק בישראל, ומה צריך לעשות כחברה על מנת להתקדם לעבר שוויון מגדרי במגזר העסקי? מחקר חדש על יזמוּת נשים

 
צילום: Negative Space-pexels
linkedin
 
שתף בפייסבוק

המגזר העסקי בישראל עדיין רחוק משוויון מגדרי, כך עולה מעיון במחקר של הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה והתעשייה שפורסם במאי 2018. המחקר, שכותרתו "מאפיינים וניתוח צרכים של נשים יזמיות בישראל – ממצאי ביניים", מצביע על "שיעורי יזמוּת נמוכים בקרב נשים בישראל ביחס לגברים, וכן על שוני במאפיינים של גודל העסקים וענפי הפעילות שלהם. שוני זה מעלה את הסברה כי קיימים חסמים אצל נשים המקשים עליהן להקים ולנהל עסקים".

לפי המחקר, שמבוסס על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, סקרי יזמּות בינלאומיים, ראיונות עם מומחיות ליזמּות נשים ונתונים סטטיסטיים מקומיים ובינלאומיים (בעיקר ממדינות ה־OECD, כדוגמת מחקר היזמות הגלובלי – Global Entrepreneurship Monitor או GEM), קיימים פערים ניכרים בממוצע השכר, שעות העבודה וענפי הפעילות המאפיינים את היזמּות של נשים וגברים. "המחקר חושף כי פערים אלו נובעים בין היתר מקושי להקים ולנהל במקביל עסק ומשפחה, חשש בנוגע לכישורים לנהל עסק ופחד מכישלון, וכדאיות נמוכה לפעול בענפים הדורשים השקעת הון. נראה שחסמים אלו ודומים להם גם גורמים להבדל המשמעותי במימוש הפוטנציאל היזמי בין גברים לנשים, כך שגברים מממשים רעיונות ומקימים עסקים יותר מנשים", נכתב בתמצית המחקר.

יזמות נשים בעולם

במדינות שבהן ההכנסה לנפש נמוכה נרשם שיעור גבוה באופן משמעותי של נשים יזמיות, לעומת שיעורן במדינות שבהן ההכנסה לנפש גבוהה. לפי נתוני הבנק העולמי, שיעור יזמות לפי הכנסה לנפש במדינות מפותחות בעלות הכנסה גבוהה לנפש (ישראל משתייכת לקבוצה זו), הוא 10.7% בקרב נשים ו־16% בקרב גברים. לעומת זאת, בקצה הנגדי של הסקאלה, במדינות בעלות הכנסה נמוכה לנפש שיעור היזמות עומד על 66.9% לגברים ו־77% לנשים.

ניתן להסביר את הפרדוקס העולה מהנתונים באמצעות הבחנה בין שני סוגים של יזמות: מאילוץ ומבחירה. יזמות מאילוץ נוצרת מהיעדר אלטרנטיבות טובות יותר בשוק העבודה, ויזמּות מבחירה נובעת מתחושה שהיזמּות עדיפה על אלטרנטיבות אחרות בשוק העבודה. "מכיוון שיזמּות מבחירה מאפיינת לרוב נשים בעלות השכלה וניסיון תעסוקתי קודם, שיעורי היזמּות מבחירה יהיו בדרך כלל נמוכים משמעותית משיעורי היזמּות מאילוץ – עובדה המסבירה את השיעורים הנמוכים ביזמּות הנשים במדינות המערביות, שבהן ריבוי ההזדמנויות בשוק העבודה מפחית את הצורך ביזמּות מאילוץ", נכתב. אולם גם במדינות "השבעות" מתקיימים פערי הזדמנויות מסיבות שונות, כגון מרכז מול פריפריה, מהגרים מול ותיקים או מודרניּות מול מסורת. וכך התפתח סוג שלישי של יזמות הידוע כפרילנסינג (freelancing), כלומר, עבודה במקצוע חופשי כנגד חשבונית, הנפוץ מאוד אצל נשים.

יזמית במקום שכירה

יזמות נשים המהווה תחליף לתעסוקה בשכירות מושפעת משתי מגמות בשוק העבודה הישראלי: שיעור תעסוקה גבוה של נשים (בגילי 64-25) בישראל העומד על 71.3% לעומת 63.4% ב־OECD, ורמת השכלה גבוהה של נשים המובילות בתחום בכל קבוצות האוכלוסייה (47.5%) לעומת 33.3% ב־OECD.

ההחלטה אם לעבוד כשכירה או יזמית מושפעת לא רק מהשכלה, ניסיון תעסוקתי ומוטיבציה יזמית, אלא גם תפיסות סוציו־תרבותיות מובנות בהקשר לתעסוקה – הגבר כמפרנס העיקרי, איזון בין העבודה לחיים שבדרך כלל מצופה מנשים הנתפסות כגורם המרכזי האחראי על התא המשפחתי וגידול הילדים, וסביבת הנטוורקינג השלטת הגברית שיוצרת חסמים "רכים" (כמו "תקרת הזכוכית") המקשים על נשים להתקדם לתפקידים ניהוליים ומתגמלים.

מבחינת מאפייני יזמות נשים בישראל, לפי נתוני ה־OECD, הן נוטות להיות עצמאיות בעסק שלא מעסיק עובדים – 6.7% בקרב נשים לעומת 8.9% בקרב גברים, מול 7.9% נשים ו־11.7% גברים ב־OECD. ואילו עסקים שמעסיקים עובדים יוקמו בידי 1.5% מהנשים בלבד ו־6.1% מהגברים, לעומת 2.4% נשים ו־5.6% גברים ב־OECD.

הנטייה הענפית של יזמות נשים היא בבירור להקים עסקים בתחומים של שירותים אישיים, שירותים מקצועיים, חינוך, מלאכה וקמעונאות זעירה. 78.2% מהנשים היזמיות הקימו עסקים בענפי השירותים (בדומה ל־OECD עם 77.2%), בעוד רק 4.3% מהיזמיות הקימו עסקים בענפי התעשייה והבינוי (6.8% ב־OECD).

פרופ' גל רז
פרופ' גל רז, דיקאן הפקולטה למנהל עסקים במרכז האקדמי למשפט ולעסקים צילום: לימור אהרון

"יש מספר נתונים מטרידים העולים מהמחקר. ראשית, אנחנו רואים הבדל משמעותי במסלולי היזמות שבוחרים גברים ונשים", אומר פרופ' גל רז, דיקאן הפקולטה למנהל עסקים במרכז האקדמי למשפט ולעסקים. "מרבית הנשים בוחרות במסלולי יזמות בתחומים שנתפסים על ידי החברה כיותר 'נשיים' כמו שירותים אישיים וטיפוליים, או מיזמים בתחום החינוך. באופן כללי כמובן שגם מיזמים כאלה מקדמים את הכלכלה הישראלית ואת מי שמעורב בהם אבל התפיסה לגביהם יכולה להיות בעייתית. שנית, ההכרח לשלב בין בית לקריירה נותן את אותותיו בצורה הרבה יותר משמעותית אצל נשים מאשר אצל היזמים הגברים, כך שמרבית היזמיות הינן בגיל 46 ומעלה, כלומר, היזמות שלהן מתחילה לאחר שהילדים כבר התבגרו".

"יזמות נשים בישראל נמוכה מהממוצע ב־OECD"

לטעמי הממצא המדאיג ביותר נוגע למסוגלות של נשים, בעיני עצמן, לנהל עסק. ההסללה שממנה נובעת התפיסה היא הבעייתית בעיני. לדעתי, שאר ההבדלים, כמו החשש שלהן מכישלון, שהוא באופן מובהק גדול יותר משל הגברים, הוא תולדה של זה

פרופ' גל רז

כ־25 אלף עצמאיות נוספו למשק בעשור האחרון, ושיעורן בקרב הנשים המועסקות הגיע ל־8.3% בהשוואה ל־10.3% ב־OECD. כמו כן, ככל שהעסק גדול יותר כך שיעור העסקים בבעלות נשים קטן יותר: 77% מהעסקים בבעלות נשים לא מעסיקים עובדים, 25% מהם מעסיקים 4-1 עובדים, 3.1% מעסיקים 19-5 עובדים ו־0.2% בלבד מעסיקים 20 עובדים ויותר.

"יזמות נשים בישראל נמוכה מהממוצע ב־OECD. על פניו נראה כי מדובר בנתון שלילי, אך ממצאי המחקר של משרד הכלכלה והתעשייה מראים כי ככל שמצבה הכלכלי של המדינה טוב יותר, כך קטן מספר היזמיות שבה", מוסיף פרופ' רז. "סיבה אחת שיכולה להסביר זאת לפי מחקרים רבים בנושא יזמות היא שבמקום הנהנה מרווחה כלכלית, אין סיבה 'להסתכן' וללכת על מסלול היזמות במקום להיות שכיר במשרה בטוחה. גם אלה שכן בוחרות במסלול יזמות, שעות העבודה שלהן בישראל קצרות באופן משמעותי משל היזמים הגברים. הדבר נובע, קרוב לוודאי, מכך שעדיין משרת האישה נתפסת כהכנסה משלימה, ולא כמפרנסת עיקרית, שעליה מוטלת החובה להחזיק את משק הבית מבחינה כלכלית".

מבחינת שעות העבודה וההכנסות, נתון מעניין מהמחקר מראה כי עצמאיות עובדות בממוצע 31.6 שעות שבועיות בעוד עצמאים עובדים כ־45.1 שעות בשבוע, כלומר, 43% יותר. עצמאיות מרוויחות בממוצע 56 שקלים לשעה, בעוד עצמאים מרוויחים 67.9 שקלים לשעה – פער של כ־21%. לפי ממצאים אלה – הכנסה שעתית נמוכה עם היקף שעות עבודה נמוך מתבטאת בפער מגדרי משמעותי ביותר בהכנסה חודשית. כך, ההכנסה החודשית הממוצעת של אישה עצמאית עומדת על 7,765 שקלים ושל גבר עצמאי על 13,272 שקלים, דהיינו פער של כ־42%.

נוסיף לכך את הפער בין גברים ונשים בתהליך המימוש של הקמת עסק, הסיבות למוטיבציה יזמית (נשים מונעות הרבה יותר מרצון לעבוד בשעות עבודה גמישות ולפתח כישרון), גיל (למ"ס: הגיל הממוצע של בעלות עסקים הינו 48.2), התפיסה העצמית של קיום כישורים לניהול עסק (27% בקרב נשים לעומת 47.2% בקרב גברים), הפחד מכישלון, כדאיות נמוכה בכניסה לענפים עתירי הון ו/או כוח אדם (גם בשל שעות העבודה הפחותות של נשים) וחסמים סוציו־תרבותיים (כ־7.4% בלבד מן העסקים בבעלות נשים הינם בבעלות נשים מהמגזר הערבי־מוסלמי) – והרי לנו כרוניקה של חוסר שוויון.

"לטעמי הממצא המדאיג ביותר נוגע למסוגלות של נשים, בעיני עצמן, לנהל עסק. ההסללה שממנה נובעת התפיסה היא הבעייתית בעיני. לדעתי, שאר ההבדלים, כמו החשש שלהן מכישלון, שהוא באופן מובהק גדול יותר משל הגברים, הוא תולדה של זה", מציין פרופ' רז. "אנחנו בפקולטה פועלים על מנת לעקור מהשורש תפיסות אלה, מתוך הבנה שדווקא שילוב אוכלוסיות מודרות משוק העבודה יכול לסייע בקידום המשק כולו. העובדה שכמעט 50% מהסטודנטים בפקולטה שלנו הן נשים ורבות מהן מתעניינות בנושא היזמות עוזרת לנו לעשות זאת, כמו גם יוזמות נוספות שאותן אנו מקדמים, כמו החממה ליזמות".

כיווני הפתרון המוצעים במחקר נוגעים ביצירת איזון בין המשפחה ובין ניהול העסק על ידי סיוע ביצירת רשת תמיכה ליזמית ברמת המשפחה והקהילה מחד והדרכה פרטנית של היזמית כיצד להתמודד עם דילמות בנושא זה מאידך; הפחתת החשש מהיעדר כישורים לניהול העסק בעזרת השתלמויות קצרות ומרוכזות, פעילות נטוורקינג ייעודי וחבילות ייעוץ מותאמות לנשים בשלב ההחלטה על ההקמה ובשלב הקמת העסק, בדגש על אוריינות פיננסית; התמודדות עם פחד מכישלון בין היתר באמצעות חשיפת היזמיות ליתרונות של יזמּות ביחס לתעסוקה כשכירות מחד ולהציג בפניהן סיפורי הצלחה של נשים יזמיות (מנטוריות) מאידך; הגברת כדאיות בכניסה לענפים הדורשים השקעה ושיעור גבוה של הוצאות קבועות בעזרת פתרונות, כגון גיבוש מודלים של שיתופי פעולה של יזמיות בשימוש בהון או בתקורות (למשל, חלוקה במשרדים, בשירותי מזכירות ואפילו מודלים לחלוקת זמן שימוש בציוד), מנטורינג ונטוורקינג ענפי ממוקד שיסייע בפתרון בעיות, קידום השיווק, יצירת מעגל לקוחות וכו' בדגש על ענפים שאינם "נשיים קלאסיים" אשר בהם האתגרים גדולים יותר, ליווי מקצועי בחדירה לשווקים בתחומים "לא קונבנציונליים" – כדוגמת ענפי חקלאות, יין, אופנה עילית, צורפות ותכשיטים.

לדברי אימי עירון, מנכ"לית Saloona, אתר הנשים והבלוגים הגדול בישראל, שוויון מגדרי איננו "בעיה של נשים", הוא לא רק "צודק", או "ראוי" או "פוליטיקלי קורקט" אלא הכרח. "השוויון רלוונטי מתמיד לעסקים, ממשלות, חברות וארגונים, שרוצים להצליח במאה ה־21", היא קובעת. "יש מעט מאוד נשים בעמדות כוח, למשל: אחוז הנשים בניהול הבכיר של חברות ענק עולמיות לא עולה על 33% ורק 7% מבעלי המדיה בארצות הברית הן נשים. האבולוציה של הפמיניזם טמונה בשינוי פרדיגמות. הגיע הזמן לתוכנית פעולה אחרת, שתכלול מעבר ממאבק ויריבות לשיתוף פעולה בין מגדרי, שינוי הנרטיב הפמיניסטי מקיפוח וכעס לתפישת רלוונטיות לעולם החדש ואיחוד אינטרסים בין גברים ונשים. הפעולות בשטח יכולות להיות פרודקטיזציה של המודל הנשי, שינוי תודעתי והכשרה ארגונית".

אחוז הנשים בניהול הבכיר של חברות ענק עולמיות לא עולה על 33% ורק 7% מבעלי המדיה בארצות הברית הן נשים... האבולוציה של הפמיניזם טמונה בשינוי פרדיגמות

אימי עירון

האם הכתבה הועילה לך?

(0 הצבעות, 0 מתוך 5)

עוד מאמרים בנושא

לשאר הכתבות >

תגיות:  אפיון השותף  בעלי עסקים  יזמים חדשים  עסק כושל 

 

הוסף תגובה חדשה

חובה למלא את כל השדות ולפתור את התרגיל.
= 7 + 3

תגובתך התקבלה, ותפורסם בכפוף לשיקולי העורך.

 
{{commentsList.length-$index}}
תמונת המשתמש
{{item.user_name}}
{{item.c_title}}
{{item.c_content}}
{{item.created_at}}