המסעדן תומר מור: "כל המודל העסקי של הענף שלנו נתון עכשיו לבחינה"

האם משתלם להיות מסעדן בישראל בשנת 2019, איך למרות תמחור המנות הגבוה מסעדנים עדיין לא מצליחים להרוויח בכבוד והאם האהבה למטבח תנצח? עמותת "מסעדנים חזקים ביחד" נאבקת באחרונה נגד קריסת ענף שדורש רפורמה

 
2

 

{{msg}}

אין ספק שפתיחת מסעדה, בית קפה או בית אוכל כלשהו כרוכה בנטילת סיכון כלכלי לא מבוטל מצד היזם או היזמית עם עלויות הקמה מהגבוהות בשוק, גם בשל הדרישה לעמוד בתקנים רבים, כגון תקנות משרד הבריאות, איכות הסביבה, שירותי הכבאות, חוק רישוי עסקים וחוק תכנון ובנייה.

לפי נתוני אפליקציית איזי, 835 מסעדות נסגרו בישראל ב־2018, בעוד ש־2,076 מסעדות חדשות נפתחו. עיקר הפעילות (סגירות ופתיחות) כצפוי נרשמה בתל אביב. בהתחשב בכך שמדובר בתמונה חלקית בלבד על מצב ענף המסעדנות בשנה החולפת וכי כל מסעדה שנייה בתל אביב דינה להיסגר (174 נסגרו ו־322 נפתחו), מצב הענף די עגום. לא פלא שכ־500 מסעדות לוקחות חלק במאבק חסר תקדים שככל הנראה יעצב את אופיו של הענף. כזכור, בדצמבר האחרון הוחשכו מאות מסעדות באקט סמלי למשך שמונה דקות, כאשר השף חיים כהן ואשת העסקים רותי ברודו משמשים פנים לחזית המאבק.

הרקע למאבק המסעדנים, שבינתיים בחודשים האחרונים התאחד תחת עמותת "מסעדנים חזקים ביחד", הוא בין השאר ביטול ההיטל על עובדים זרים (20% מסך ההכנסה המשולמת על ידי המעסיק לעובד הזר מועברים לרשות המסים, תקף מ־2003), חוק הפקדון (לפי א.ס.ף, ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט בישראל, "חוק הפיקדון נועד להקשות על העסקתם של מבקשי המקלט ולהפעיל מנגנון לחץ כלכלי נוקשה על מנת לדחוק אותם לעזוב את ישראל. על פי החוק, מחוייבים מעסיקים של מבקשי מקלט לנכות 20% משכר הבסיס של העובדים ולהפקידם בחשבון פיקדון מיוחד, בנוסף ל־16% המופקדים מצד המעסיק. כספי הקרן יהיו זמינים למבקשי המקלט רק בצאתם מישראל", נכנס לתוקף במאי 2017) ומע"מ על הטיפים. לפי ראשי מאבק המסעדנים, הגזירה הממשלתית האחרונה (מע"מ על הטיפים), שיועדה להיכנס לתוקף החל בינואר 2019, מהווה מעין נקודת שבירה שעוררה את המחאה הספונטנית הרחבה. כזכור, בית הדין לעבודה פסק בשנה שעברה כי יש להפחית דמי ביטוח לאומי, הפרשות סוציאליות ומס הכנסה מהטיפים שמקבלים המלצרים, ובכך להגדיר טיפ כהכנסה של בית העסק. הגבייה במסגרת אכיפת חוק המע"מ נדחתה בהוראת רשות המסים בארבעה חודשים הודות לפעילות העמותה, בין היתר באמצעות פגישות עם מנהל רשות המסים ערן יעקב ושיחות טלפוניות עם "אישים בכירים", כהגדרת תומר מור, בעל קפה ג'רמיה בדיזנגוף בתל אביב ושותף למאבק "מסעדנים חזקים ביחד".

"הגענו למצב אי אפשרי שבו לא ניתן להעסיק עובד או עובדת, לא משנה באיזה תפקיד בעסק, בעלות הגיונית לעסק ועדיין לרשום ריווחיות", מסביר מור ששיתף באחרונה סרטון ראשון המקדם את מטרות העמותה. לצורך כך אף התגייסה למשימה של כתיבת התסריט אשת הטלוויזיה אפרת אנזל, עיתונאית ועורכת קולינרית.

איך ומתי התחיל המאבק שלכם?

מור: "לפני כשמונה חודשים ראינו שגזרה חדשה מגיעה לכיווננו, בעלי בתי הקפה והמסעדות, ובהיעדר גוף, ארגון, חבר/ת כנסת או שר/ה שמוכן לסייע לענף שנמצא במצב עגום, הבנו שאנחנו צריכים לקחת את גורלנו בידינו, תחילה כהתארגנות ספונטנית. בהמשך נפגשנו במשרד של רותי ברודו (מבעלי קבוצת R2M; א"ד), היינו בערך 30 מסעדנים, שהתרעמו וזעקו על המצב, ממש הורידו את מה שהיה להם על הלב. הפגישות המשיכו להתקיים עד שרשמנו את עמותת 'מסעדנים חזקים ביחד' תחת המוטו הברור מאליו 'מסעדנים למען מסעדנים'. אנחנו פועלים מתוך אהבה לתעשייה שמייצרת למשק הישראלי כ־20 מיליארד שקלים בשנה, מעסיקה כ־200 אלף עובדים ועובדות, מונה כ־50 אלף בעלי ובעלות עסקים, מספקת עבודה לכ־800 אלף ספקים ומשרתת כשני מיליון לקוחות".

לנוכח נתונים כאלה קשה להתעלם מזעקת המסעדנים, שחלקם הציבו רול־אפים ושלטים בכניסה לבתי העסק ועליהם כיתובים התוקפים בחריפות את שר האוצר: "כשהמס יקר יותר מהאוכל, לכולנו (בראשות משה כחלון) זה יעלה יותר", "האיש הזה עולה לנו ביוקר. כחלון צא לנו מהצלחת" או "70 יום לבחירות. אל תתנו להרינג כבוש בלי בצל לעלות 70 שקלים" עם תמונתו של השר ולוגו "כחלון נטו כשלון". לדברי מור, חברי העמותה נפגשו מספר פעמים עם שר האוצר משה כחלון, כמו גם עם צוותו, אולם יצאו מהפגישות הללו עם תחושה לא חיובית, בלשון המעטה. "כל הזמן הם בעצם 'ערבבו' אותנו וסובבו אותנו על האצבע, באמת ברמה מאוד נמוכה. זאת אומרת שהיו באמת ישיבות שהיה לנו לא נעים לשבת בהן מרוב שהבנו שמשחקים איתנו. לא היתה נכונות אמיתית של לבוא ולעזור. הבנו כבר מהפגישה הראשונה שזה לא מקור למזור. זאת בעוד שאנחנו, להבדיל ממאבקי עובדים או סקטורים אחרים שדרשו וקיבלו תוך הפעלת לחץ מיליונים ואולי אף מיליארדים מקופת המדינה, כלל לא מבקשים כסף. בסך הכל ביקשנו הפחתת מיסוי לעובדים זרים שהם בכלל מבקשי מקלט – זהו חוק מיסוי גזעני לכל הדעות ובא להתעמר באדם השחור, בהיעדר מדיניות ממשלתית מוגדרת בעניינו. המדינה רוצה שהמסעדנים ישלמו ובכך יתמכו בעל כורחם קידום גירושם של מבקשי המקלט", אומר תומר בתסכול.

חומוס קיקי בדיזנגוף 147, תל אביב־יפו
חומוס קיקי בדיזנגוף 147, תל אביב־יפו צילום: אופיר דהן

למור גם יש בטן מלאה על השר כחלון שלדבריו באחרונה, במסגרת כנס לשכת יועצי המס באילת, "כינה את המסעדנים 'עבריינים', והאשים אותנו כאחראים למצב העגום של דרום העיר (תל אביב; א"ד) בגלל שהעסקנו מבקשי מקלט. יוצא שהוא לא לוקח אחריות ממשלתית למצב אלא זורק את זה על המסעדנים".

באותו ראיון עם עיתונאית חברת החדשות רינה מצליח אמר כחלון כי במשך שנים המסעדנים בדרום תל אביב העסיקו עובדים אפריקאים בניגוד לחוק ולא שילמו מס על העסקת העובדים האפריקאים, שהגיעו ארצה כמהגרי עבודה ולא כפליטים. זאת בעוד עסקים מקבילים שילמו מס על עובדים חוקיים. "בא מס הכנסה ואמר (למסעדנים), רבותי, עשיתם עבירה, כעת תשלמו עליהם מס כאילו הם עובדים חוקיים", אמר השר כחלון. "ולמה? כי מסעדה א' החזיקה חוקי ושילמה ומסעדה ב' החזיקה לא־חוקי ולא שילמה. אז או שנחזיר לכולם את הכסף או שתשלמו גם אתם. והם (המסעדנים) אמרו: אם לא תבטל את המס נעשה לך שיימינג ונגמור אותך פוליטית, והציבו את התמונות שלי במסעדות". בעודו פונה לקהל הוסיף: "כל מסעדה שבה אתם רואים כרזה על מס כחלון, תדעו שיושב שם בנאדם שהעסיק אנשים ללא היתר ולא רוצה לשלם מס. זה הכל... ברגע שבאה קבוצת כוח, ומצטרפים אליה עשרות ואלפי אנשים, ומאיימים עליך באלימות כזאת, 'אנחנו נרסק אותך בליכוד, בכולנו, אתה לא תיבחר אם לא תוותר לנו על כסף', לא הולך הדבר הזה. אוי ואבוי לשר שייכנע לאנשים האלה, אסור שיכהן דקה".     

מהן המטרות הברורות של המאבק?

מור: "המאבק שלנו נותר בעינו. אנחנו לא נפסיק עד שיהיה שר אוצר חדש. המטרות שלנו נורא פשוטות. קודם כל, צו השעה בתעשיית המסעדנות הוא הורדת היטל העובדים הזרים לאפס, במיידי. דבר שני, יציאה לחקיקה בכנסת הבאה בעניין זה, חקיקה שתבטל לחלוטין את המס הזה לתעשייה. כוונתנו לעובדים מבקשי מקלט, לא לעובדים מומחים. חשוב להדגיש: המדינה, שמתחזקת מדיניות של אי־אכיפה בנושא, ביקשה מאיתנו ב־2011 להעסיק את מבקשי המקלט, במקום שישוטטו ברחובות ויתרמו לעליית הפשיעה. דבר שלישי, ביטול חוק הפיקדון (בתוקף החל במאי 2017), שמכונה בתעשייה גם חוק המענק, על מנת להשאיר את מבקשי המקלט בישראל כי אין ידיים עובדות בתעשייה. ואילו המדינה לא נוקטת בפעולות אקטיביות, כדוגמת עידוד ותמרוץ חיילים משוחררים לעבוד בתחום כעבודה מועדפת, למשל, או הבאת עובדים זרים חילופיים".

מור מוסיף: "והדבר השלישי הוא הסדרה, אחת ולתמיד, של נושא הטיפים בישראל, בצורה רוחבית, להגדיר את מהותו ולקחת אחריות כי זה מועיל לכל הצדדים. חשוב לזכור שלא מדובר בארגונים או בחברות ענק עם מחזורים של מיליוני שקלים, אלא בעסקים קטנים עד בינוניים. זהו, הגענו ליישורת שבה כל המודל העסקי של הענף שלנו נתון עכשיו לבחינה. בסופו של דבר הגזרות הללו יבואו על חשבון משהו – על חשבון איכות המוצרים או כמות העובדים ואיכות השירות, כמות המנות בתפריט או יביא לסגירת עסקים. משהו יקרה, זה בטוח ואין דרך לברוח מזה. הכסף, או הסיוע, לתעשייה צריך להגיע מאיפשהו. בעסקים שלנו אנחנו גובים 14-12 שקלים על כוס קפה, אנחנו גובים כסף על כוס תה, מאחורי כל מנה שיוצאת יש ידיים עובדות, יש מנקים, יש טבחים, יש ברמנים, יש מלצרים שסוחבים את זה, יש מנהלים ששומרים על האיכות והרמה של האוכל. יש תהליך שלם ואנשים חושבים ש־60-50 שקלים על סלט זה הרבה. נכון שביחס לסלט עגבניות ומלפפונים שנחתך בבית זה הרבה, אבל בוא תשווה את זה למנת סלט במסעדה. לקוח שבוחר להזמין מנה במסעדה או בבית קפה הוא מודע לכך שיקבל מוצר לא סטנדרטי, כזה שהוא לא רגיל אליו. זה עניין של בחירה: אחד ישלם על תחבורה ציבורית ושני על אוטו".

בדצמבר האחרון התקיים כנס בהשתתפות כ־80 מסעדנים ומסעדניות בכנסת. "הוזמנו לכנסת על ידי חברת הכנסת שרן השכל מהליכוד, שאירגנה דיון בנוכחות חברי כנסת מכל הסיעות, קואליציה ואופוזיציה", כתב מור בעמוד הפייסבוק של "מסעדנים חזקים ביחד". "קיבלנו רוח גבית למאבק שלנו. הכנס היה מוצלח ביותר ונתן מקום להביע דעות שונות של מסעדנים ולהביא שוב בפני המחוקקים את בעיות התעשייה ולהציע את הפתרונות שלנו לבעיות שאיתן אנו מתמודדים. כמובן שיש לבחון היטב כל הבטחה שניתנה בכנסת, אבל הנוכחות היפה של חברי הכנסת והתמיכה שהביעו במאבק הצודק שלנו בהחלט חיזקו את ההבנה שיש להמשיך לפעול בעוצמה נגד האוצר עד שנקבל את מבוקשנו".

תומר מור
תומר מור, בעל קפה ג'רמיה בתל אביב ושותף למאבק "מסעדנים חזקים ביחד" צילום: גיל קרמר

איך אתם מתכוננים לניסוח הצעות חוק בתקופת בחירות?

"לפני יציאת הכנסת לפגרה, חברת הכנסת שרן השכל הגישה בקשה להצעת חוק לתיקון חוק מע"מ שעל טיפים לא יחול מע"מ. במידה וזה יטופל זה יקרה ככל הנראה אחרי הבחירות. בנוסף, אנחנו מקיימים פגישות עם כל חברי הכנסת והשרים על מנת לייצר לובי שייתן לנו את האפשרות להגיע לחקיקה אחרי הבחירות, אפילו שכרנו חברת לובינג שתסייע לנו, ואני חייב לציין שנהיינו מחוזרים לקראת הבחירות".

מלשכת הח"כית השכל נמסר: "ההצעה לתיקון חוק מס ערך מוסף (תיקון מס' 58, התשע"ט-2018) הוגשה ב־24 בדצמבר ולא התקדמה מפני שהודעה על הליכה לבחירות יצאה באותו יום, מיד בסיום הכנס. הכנסת התפזרה ולכן לא הייתה אפשרות לקדמו".

האם אתם מתנהלים בנושא המאבק מול עיריית תל אביב?

מור: "כן. בתקופה האחרונה התחלנו לעבוד על פיילוט עם אגף רישוי עסקים בעירייה, בראשות איילת וסרמן, הכולל תהליך חשיבה של שולחן עגול, על מנת לנסות לבנות איזשהו מודל שייצור גוף ביניים מתווך בין העסקים בתעשייה לבין הרשות המקומית. בתקווה שמודל מוצלח יתקבע ברשויות ברחבי הארץ. אותו גוף אמור לטפל במגוון בעיות שלעתים 'נפתרות' בקנסות או כתבי אישום".

הדינמיות בענף האוכל יוצרת פורמטים אלטרנטיביים לבתי אוכל, כדוגמת מסעדות פופ־אפ, מסעדות בייתיות או הגימיקים שיווקיים לכאורה כדוגמת המבורגר "הפרופסור" הפועל רק במשלוחים בווטסאפ. מה דעתך על המהלכים הללו, שככל הנראה מציעים מודל אחר להתמודדות עם הקושי הכלכלי להחזיק עסק אורתודוקסי בענף המסעדנות, האם לטעמך זה משפר את התעשייה או פוגע בה?

"גם וגם. זה מבורך כי אותם אנשים לא צריכים להתמודד עם הוצאת כל האישורים הנדרשים ממסעדנים, מבלי להיכנס לעניין שזה חוקי או לא. אבל זה בהחלט מראה על איזושהי אבולוציה ותוצאה של הקשיים בתעשייה שלנו. כרגע קשה לי להביע על זה דעה חיובית או שלילית מפני שלא מדובר בפעילות משמעותית מבחינת היקף. כל עוד מדובר ביוזמות קטנות, אנחנו בסך הכל מעודדים כי גם אנחנו באנו משם, אבל את המגמה תתרחב וייווצר אי־שוויון או חוסר צדק כלשהו לעומת העסקים שכן עומדים בקריטריונים אז נצטרך להתייחס לעניין".

עו"ד לילך אדר, סמנכ"לית רגולציה באיגוד המסעדות בישראל, מסרה: "המצב שאליו נקלע ענף המסעדות הוא תוצאה של התעלמות מוחלטת של השלטונות לבעיות רוחביות שהענף נאלץ להתמודד עמן. ההיטל על העסקת עובדים זרים וחוק הפיקדון הם חקיקה פוליטית שעושה בנו המעסיקים שימוש לטובת גירושם של מבקשי המקלט משטחי מדינת ישראל. מדובר במאבק סיזיפי וארוך שאותו איגוד המסעדות מנהל נגד שר האוצר כחלון, קודמו בתפקיד יאיר לפיד וראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, שהתווה מדיניות נגד המעסיקים ממניעים פופוליסטיים. אנו נמשיך לנהל את המאבק הזה כמו עוד הרבה אחרים".

ממשרד האוצר לא נתקבלה תגובה עד למועד פרסום הכתבה.

אם גם אתם מסעדנים, ללא קשר למיקומכם הגיאוגרפי, חשוב שתדעו כי הכינוס הקרוב של העמותה ייערך בתל אביב ב־7 באפריל במלון דיויד אינטרקונטיננטל כחלק מכנס המסעדנות. על סדר היום: עדכונים חמים מהשטח, פסיקת הטיפים – התנהלות נכונה, עדכון על דחיית המע"מ על הטיפים, רישוי עסקים ועדכונים מחזית המאבק.

האם האהבה לקולינריה תנצח?

מור: "ברור! אבל היא במשבר קשה".

האם הכתבה הועילה לך?

(0 הצבעות, 0 מתוך 5)

עוד מאמרים בנושא

 

לשאר הכתבות >

תגיות:  בעלי עסק  בעלי עסקים  הקמת מסעדה  הקמת עסק  יזמים חדשים  מונופולי  סגירת העסק  עושים עסקים  עסק במשבר  עסק חדש  פתיחת עסק  פתיחת עסק חדש  שיקולים בקניית עסק 

 

 
1
תמונת המשתמש
אורי דיין
בקרוב: כתבה חשובה נוספת. המחאה מגיעה ל
שבוע האירוויזיון
27/03/2019
 
2
תמונת המשתמש
שי
תומר, תעשה לי ילד!!!
ראשית שפחלון ילך הבית משם תתחיל המקהלה
05/02/2019