הרפורמה ברישוי עסקים: האם באמת יהיה קל יותר לפתוח קיוסק או בר?

מתוקף חוק רישוי עסקים (נחקק בכנסת בשנת 1968) ובמסגרת צעד נוסף של הרפורמה ברישוי עסקים, משרד הפנים פרסם באחרונה עוד תשעה מפרטים אחידים לעסקים, וזאת על מנת לסייע בצמצום הביורוקרטיה. מאז נכנסה לתוקפה בנובמבר 2013, פורסמו עד כה במסגרת הרפורמה 20 מפרטים מאושרים, כדוגמת אלה עבור בתי אוכל (מסעדות ובתי קפה), ברים, קיוסקים, מוסכים, בתי מטבחיים, בתי מרקחת, תחנות דלק, מעבדות שיניים, מטווחי ירי ועסקים נוספים. כזכור, ב־2015 אושרו 11 המפרטים הראשונים, בסך הכל אמורים להתפרסם כ־185 מפרטים אחידים לכל סוגי העסקים.

המפרטים, המופיעים במלואם באתר הממשלתי, מחולקים לעשר קטגוריות: בריאות, רוקחות וקוסמטיקה; דלק ואנרגיה; חקלאות ובעלי חיים; מזון; מים ופסולת; מסחר ושונות; עינוג ציבורי, נופש וספורט; רכב ותעבורה; שירותי שמירה ואבטחה, נשק ותחמושת; תעשייה, מלאכה, כימיה ומחצבים.

יזמים המעוניינים להקים עסק יכולים, באמצעות אותם מפרטים מאושרים שעברו האחדה, לדעת בדיוק ומבעוד מועד מה נדרש מהם על מנת לעמוד בדרישות של הגורמים השונים המרכיבים את רישיון העסק העתידי שלהם. כל יזם למעשה חותם ומתחייב על מפרט רלוונטי לתחום העסק שלו ובכך מצהיר את מוכנותו לביקורות ובדיקות מצד הרשות המקומית והמשרדים הממשלתיים האחראים.

פותחים בר או קיוסק?

בשורה לבעלי הקיוסקים החדשים שכמעט שוקלים לוותר על שאיפותיהם העסקיות בגלל עודף רגולציה וביורוקרטיה מתישה – מעכשיו ניתן יהיה לקבל רישיון עסק קבוע לקיוסק כבר בתוך שלושה שבועות, מיום הגשת הבקשה. חשוב לדעת: הגדרתם של לוחות הזמנים להנפקת רישיונות העסק אינה עניין של מה בכך – המדינה ו/או הרשות המקומית מחויבות לעמוד בהם שכן אי עמידה במועדים תיחשב דה פקטו לאישור להפעלת העסק.

לפי החוק שאושר בוועדת הפנים של הכנסת, תוקף רישיונות העסק הוארך ומעתה יונפקו לתקופה של שלוש עד עשר שנים. למשל, בעל פאב שנאלץ עד כה לחדש את רישיון העסק שלו מדי שנה יוכל לעשות זאת מדי חמש שנים (על פי מפרט 4.8: "משקאות משכרים – פאב, בר, מסבאה וכל עסק שעיקר פעילותו הגשתם לצורך צריכה במקום ההגשה", נכתב באתר הרפורמה).

מהי הרפורמה החדשה?

עיקר הרפורמה החדשה מתייחסת ליצירת מפרט אחיד, העלאת המסמכים, התנאים והדרישות של רשויות הרישוי בעיריות, במועצות המקומיות ובמועצות האזוריות לאתרים של אותן רשויות כדי להנגישם ליזמים המתכוונים להקים עסקים ולבעלי העסקים הפעילים. התנאים הנוספים שעודכנו בחוק עקב הרפורמה יחלו על העסקים בתום שלוש שנים מכניסתם לתוקף או במועד חידוש רישיון העסק – לפי המוקדם מביניהם. כמו כן, תותר הגשת השגה בנוגע לתנאים שהוצבו לבעל העסק או מבקש הרישיון ובנוגע לשלילת רישיון או סירוב לתת רישיון מלכתחילה.

עסקים שמהם נשקף לציבור סיכון נמוך יחסית יכולים ליהנות מהליך רישוי מזורז: בעל אותו העסק מציג את כל המסמכים הדרושים, מצהיר על עמידה בכל תנאי הרשות, מקבל ברשות הרישוי המקומית היתר מזורז וכבר מתחיל לפעול כעבור חודש מיום הגשת הבקשה.

צילום: Helloquence/Unsplash

לפי משרד הפנים, עבור רבים מהעסקים טעוני הרישוי הוארכו תקופות הרישוי, בעוד שלאחרים קוצרה התקופה בהתחשב בסוג העסק. בחלק מהמקרים בוטל הצורך ברישיון ואף הצורך באישור של חלק מנותני האישור. וכמובן, נותר עניין הקנסות: ניתן יהיה להטיל קנסות חמורים יותר מבעבר על עסקים בגין אי קיום תנאי הרישיון, וזאת בשל ביסוס קבלת הרישיון על אמון בתצהירים.

מטרת הרפורמה, לפי אתר משרד הפנים, היא "לשפר וליעל את הליכי רישוי העסקים ולהקל ככל הניתן על בעלי עסקים ועל המעוניינים לפתוח עסקים חדשים. זאת, תוך כדי הקפדה על המשך הפיקוח על העסקים על מנת להבטיח את מטרות חוק רישוי עסקים".

רישוי עסקים: החוק והצו

מתוך כ־500 אלף עסקים, 150 אלף עסקים חייבים להוציא רישיון עסק. כ־200 סוגי עסקים בישראל נכללים בצו רישוי עסקים, כלומר, לא כל העסקים חייבים ברישיון (כגון משרד עורכי דין, מרפאה וחנות בגדים).

לצד הרשויות המקומיות ומשרד הפנים, משרדי ממשלה נוספים אחראים על מטרות חוק רישוי עסקים ומהווים רגולטורים המציבים תנאים ודרישות בתהליך הרישוי. באחריות המשרד להגנת הסביבה להבטיח איכות נאותה של הסביבה ומניעת מפגעים ומטרדים. באחריות המשרד לביטחון פנים (משטרת ישראל) לקיים מניעת סכנות לשלום הציבור והבטחה מפני שוד והתפרצות, כמו גם קיום הדינים הנוגעים לכבאות (כבאות והצלה). באחריות משרד הכלכלה והתעשייה כל נושא הבטיחות של הנמצאים במקום העסק או בסביבתו. באחריות משרד החקלאות למנוע סכנות של מחלות בעלי חיים ומניעת זיהום מקורות. ובאחריות משרד הבריאות להבטיח את בריאות הציבור, לרבות תנאי תברואה נאותים.

לדברי מנכ"ל משרד ראש הממשלה אלי גרונר, בתחום הפחתת הרגולציה, ככל הנראה שהרפורמה ברישוי עסקים נחשבת למשמעותית ביותר מכל הרפורמות שבוצעו על ידי הממשלה מאז בחירות 2015. לפי גרונר, דירוג ישראל במדד התחרותיות העולמית השתפר (מקום 16 במקום 27), כמו גם במדד הרגולציה (מקום 40 במקום 98)

בעלי עסקים רבים מוצאים את תהליך הרישוי מתיש ובמקרים רבים פועלים ללא היתר ומסכנים את הציבור או סוגרים או אפילו לא פותחים מלכתחילה. במשרד הפנים מעריכים שכ־80 אלף שעות עבודה מבוזבזות על תהליכי הרישוי, וכי הרפורמה צפויה להפחיתן בכ־85%.

עוד לפי המשרד: בזכות הרפורמה, מעל ל־60% מבתי העסק שהגישו בקשה לרישיון יקבלו אישור תוך שלושה שבועות (לעומת שנה ויותר לפני כניסת הרפורמה לתוקף) בהסתמך על תצהיר שעמדו בדרישות. יתר על כן, רישיון זמני ינתן לכ־50 אלף עסקים בינוניים עד גדולים תוך חודשיים, וכעבור שמונה חודשים יונפק להם רישיון קבוע.

אולם הרפורמה עדיין זקוקה לאישורה של הכנסת, וכולנו יודעים באיזה פלונטר מצויה הכנסת ה־22.

"אנחנו ממשיכים בשיא המרץ להפחית את הביורוקרטיה המיותרת במתן רשיונות העסק", אמר שר הפנים אריה דרעי ל"דה מרקר" ביולי השנה. "מצד אחד, נותנים לבעלי העסקים ודאות, ומצד שני, שומרים על בטיחות הציבור. פרסום המפרטים הנוספים ייצרו נגישות, אחידות ושקיפות ויסייעו לצמיחת המשק ויצירת מקומות עבודה נוספים".

לדברי מנכ"ל משרד ראש הממשלה אלי גרונר, בתחום הפחתת הרגולציה, ככל הנראה שהרפורמה ברישוי עסקים נחשבת למשמעותית ביותר מכל הרפורמות שבוצעו על ידי הממשלה מאז בחירות 2015. לפי גרונר, דירוג ישראל במדד התחרותיות העולמית השתפר (מקום 16 במקום 27), כמו גם במדד הרגולציה (מקום 40 במקום 98).

המאמר נכתב ע"י אריק דורי

אנו מאמינים שיש לאתגר ולהצית מחדש את היצירתיות הכלכלית בעם, ובכך לעזור לכלכלה לממש את הפוטנציאל הסטרטאפ הטבוע ברובנו.nbsp

לכל המאמרים >>