טרנד משאיות המזון: רוד טריפ מחוץ לתפריט
בעוד תופעת הפוד טראקס צוברת תאוצה, העתיד של התעשייה נראה מעניין ליזמי קולינריה צעירים ו־וותיקים כאחד, שרבים מהם כבר קופצים על ההזדמנות לצאת מגבולות התפריט
עבור עכברי העיר נראה כי דוכני מזון היו קיימים מאז ומתמיד, וליתר דיוק, מהמצאת הרחובות. כל מה שהיה נדרש היה מוצר טוב (בהעדפה: טעים מאוד, קל ומהיר להכנה), גישה לאש, עגלה עם גלגלים חזקים והנה העמדתם לכם עסק. מבולבלים? אל דאגה, המדריך שהכנו עבורכם כאן ייתן לכם את התמונה המלאה.
סצנת הפוד טראקס בישראל מפותחת למדי היום, עם רשתות, שפים ומותגים שמשקיעים בנראות ובנוכחות במרחב הציבורי. על מנת לסבר את האוזן, לא מדובר בשף איל שני שנוסע בפוד טראקס בשטח אש בבקעת הירדן, מכין פיתה עם שרימפס לגדודי חיילים וחיילות במתכונת של גזלן. למעשה פוד טראקס רבים מככבים באירועים פרטיים או ציבוריים עתירי טראפיק (ראו גם יורו וילג', אירוויזיון 2019), בין אם זה קורה בצורה מאוגדת או בין אם עצמאית. מספיק לצפות בתכניות ריאליטי, כדוגמת "משחקי השף: אוטו אוכל" בהשתתפות שפים מושיק רוט, אסף גרניט ומאיר אדוני, או בסרט הקולנוע האמריקאי "שף" של ג'ון פאברו מ־2014 כדי להבין את היקף התופעה שנראית כמו המציאה את עצמה מחדש. וזה לא בהכרח גרוע.
עגלות לממכר מזון נצפו בערים כמעט מאז ומעולם, אולם עד לפני עשר שנים לא נצפו ברחבי ארצות הברית פוד טראקס ראויים מלבד עגלות פשוטות לממכר נקניקיות או גלידה. גורמים בענף בארצות הברית אומרים שההשקעה בפוד טראקס החלה אחרי המשבר הכלכלי של 2009-2008, ומאז התחום חווה פריחה שמחלחלת כמעט לכל סצנה קולינרית בעולם. יזמים קולינרים בונים את המותג שלהם באמצעות משאיות מזון בתצורות שונות ושפים בעלי שם מבקשים היום לרענן את המנות שלהם (או להמציא חדשות) ולהוציא את הגורמה מהמסעדות המעוצבות אל הג'ונגל האורבני.
הקונספט די פשוט: יזם או שף מוכר בוחרים מנה מאחד התפריטים שלהם, או שבונים מנה המותאמת לפורמט של מזון מהיר, ומריצים אותה בפס ייצור קצרצר היישר לסועדים ברחוב. וכל זה מתרחש בלי מלצריות, בלי מארחות, בלי שוטפי כלים ובלי תפריטים מודפסים.
הטרנד העולמי
רוי צ'וי (Roy Choi), שף אמריקאי ממוצא קוריאני, התפרסם לפני כעשור בזכות פוד טראק של ברביקיו קוריאני בשם קוגי (Kogi). היום הוא מחזיק רשת של חמישה כלי רכב באזור לוס אנג'לס המגישה מנות פיוז'ן בסגנון קוריאני ומקסיקני. קוגי פעילה מאוד ברשתות החברתיות (טוויטר ויוטיוב בעיקר), ומגזין "ניוזוויק" הנחשב כינה את קוגי "המזללה הוויראלית הראשונה של אמריקה". צ'וי, שבינתיים הספיק לגרוף מספר פרסים בתחום הקולינריה, הוא אחד ממייסדיה של תנועת הפוד טראק גורמה (The Gourmet Food Truck Movement) בארצות הברית.
ווסלי אבילה (Wes Ávila) גדל בפיקו ריברה שבמזרח לוס אנג'לס והושפע מהעושר הקולינרי בשכונת ילדותו, שבה פעלו ברדיוס יחסית קטן מסעדות בסגנון מקסיקני, סיני, תאילנדי, צרפתי, קוריאני, אתיופי, יפני, הודי, איטלקי ואמריקאי. אחרי שסיים לימודי קולינריה בקליפורניה וצרפת (תחת השף אלן דיקאס), אבילה העמיד פוד טראק בדאון טאון לוס אנג'לס בעזרת אשתו טניה ו־167 דולר בכיס. ביולי 2018 נפתחה המסעדה של שף אבילה תחת שם הדוכן המקורי – גורילה טאקוס, לא הרחק מקרן הרחוב שבה עמד הפוד טראק.
ההשקעה בהקמת עסק על גלגלים לעומת ההשקעה במסעדה רגילה תלוית לוקיישן שונה באופן משמעותי. למשל בארצות הברית, לפי חברת Off the grid, ההשקעה הראשונית הנדרשת כדי לפתוח פוד טראק נעה בין 45 ל־55 אלף דולר בממוצע. זאת בזמן שההשקעה הראשונית במסעדה קונבנציונלית מגיעה ל־250 עד 500 אלף דולר בממוצע. בשל גובה ההשקעה רבים מהפוד טראקס בארצות הברית נמצאים בבעלות של נשים, מהגרים וחברי וחברות קהילת הלהט"ב. כמו כן, הפעלת פוד טראק מאפשרת לאנשים גמישות בשעות העבודה ומוציאה אותם ממעגל התשע־עד־חמש המתיש. זה כנראה משאיר לבעלי פוד טראקס מקום ליצירתיות, שכן 34% אחוז מהם מדווחים על החופש שלהם להתנסות עם פרודוקטים חדשים ומעניינים.
הרווחים משמעותיים מהסיבה הפשוטה שאני מגיע לטראפיק ולא יושב במקום ומחכה שיגיעו אלי. בדרך כלל האירועים ממוקמים בפריים לוקיישן
"בתור מי שבא מעולם המסעדנות, תמיד רציתי לצאת עם המטבח שלי לטיול ולפגוש לקוחות חדשים", מספר אוריאל דגמי (31), בעל הפוד טראק דגמיז. "היתרון הגדול הוא הזמינות בכל מקום ובכל שעה, ועדיין להוציא מנות בצורה מאוד מסודרת ואסתטית ללקוחות". דגמיז מופעל על ידי שני אחים – אוריאל ורותם (26) – ומוציא מנה של כריך שוק בשר מעושן ברוטב שזיפים עם מטבלי הבית (לימון כבוש, איולי זעתר, חרדל דיז'ון וצ'ימיצ'ורי) וירקות (חסה, עגבניה ובצל סגול).
מבחינה תיפעולית וכלכלית, האם לדעתך קל יותר להחזיק פוד טראק מאשר מסעדה רגילה?
"בוודאי. אני קונה סחורה לפי אירוע ולא תקוע עם מלאי גדול, אין שכירות קבועה, אם לא טוב לי אני תמיד יכול לזוז, במידה ואין עבודה, אין התחייבות לתשלומים שוטפים, כמו חשמל, ארנונה ומים. במסעדה רגילה גם יש עבודה או אין עבודה התשלומים השוטפים ממשיכים לזרום".
בשונה ממסעדות רגילות, במידה ופוד טראק באמת "תופס" ומצליח, האם הרווחים משמעותיים?
"הרווחים משמעותיים מהסיבה הפשוטה שאני מגיע לטראפיק ולא יושב במקום ומחכה שיגיעו אלי. בדרך כלל האירועים ממוקמים בפריים לוקיישן".
המאמר נכתב ע"י אורי דיין
עורך תוכן, כותב ומתרגם בין השאר מגזין ו/או אקטואליה-חדשות בנושאי עסקים, תרבות, נדל"ן וכלכלה.
|
האם הכתבה הועילה לך? (0 הצבעות, 0 מתוך 5) |
עוד מאמרים בנושא |
הוסף תגובה חדשה
תגובתך התקבלה, ותפורסם בכפוף לשיקולי העורך.