החשב הכללי: למעלה מ־13 מיליארד ש"ח מהרכש הממשלתי ב־2018 בוצע מעסקים זעירים עד בינוניים

התראות במייל
{{msg}}

לפי אגף החשב הכללי במשרד האוצר, כשני מיליארד שקלים שולמו לעסקים זעירים, כ־4.1 מיליארד שקלים לעסקים קטנים וכשבעה מיליארד שקלים לעסקים בינוניים. בסה"כ: למעלה משליש (38%) מהרכש הממשלתי

 
צילום: S O C I A L . C U T/Unsplash
linkedin
 
שתף בפייסבוק

כ־38% מהרכש הממשלתי נעשה מעסקים קטנים ובינוניים, כך עולה מנתוני מחקר של מינהל הרכש הממשלתי באגף החשב הכללי ואגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר, בסיוע הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה והתעשייה.

הנתונים פורסמו בסוף מרץ במסגרת דו"ח ראשון של אגף החשב הכללי בנושא היקפי הרכש הממשלתי מעסקים זעירים, קטנים ובינוניים לשנת 2018, בהתאם להוראות חוק חובת המכרזים, תשנ"ב-1992. הדו"ח כולל ניתוח נתונים מ־71 גופים ממשלתיים שונים ומתייחס ללמעלה מ־21 אלף ספקים, שמהם בוצע רכש בהיקף של למעלה מ־34 מיליארד שקלים. מתוך סכום זה, כשני מיליארד שקלים שולמו לעסקים זעירים (עד חמישה עובדים ועד מחזור של שני מיליון שקלים), כ־4.1 מיליארד שקלים לעסקים קטנים (עד 20 עובדים ועד מחזור של 20 מיליון שקלים), וכשבעה מיליארד שקלים לעסקים בינוניים (עד 100 עובדים ועד מחזור של 100 מיליון שקלים). בסך הכל, למעלה משליש (38%) מהרכש הממשלתי בוצע מעסקים זעירים, קטנים ובינוניים.

לשם השוואה, על פי נתוני ה־OECD (הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי של המדינות המפותחות המקבלות את עקרונות הדמוקרטיה הליברלית והשוק החופשי; א"ד) שפורסמו בשנת 2018 וכוללים נתונים בעיקר לגבי שנת 2016, באוסטרליה, אוסטריה וצרפת, היקף הרכש הממשלתי מעסקים זעירים, קטנים ובינוניים עומד על פחות מ־25%, בגרמניה על כ־33%, בהונגריה וקנדה על 50-40 אחוזים, ובקוריאה ואסטוניה על כ־75% מהיקף הרכש הממשלתי.

עסקים קטנים ובינוניים
צילום: Blake Wisz/Unsplash

ההגדרה של גודל העסק בישראל היא שמרנית ביחס לעולם, כאשר בחלק ניכר ממדינות ארגון ה־OECD ההגדרה לעסק בינוני ומטה הוא עסק המעסיק עד 250 עובדים, בעוד בישראל מדובר ב־100 עובדים בלבד, לכל היותר.

"אגף החשב הכללי, כחלק ממאמציו לשיפור הסביבה העסקית בישראל, שם דגש מיוחד על עסקים קטנים ובינוניים המהווים מנוע צמיחה מרכזי של הכלכלה והמשק הישראלי", מסביר החשב הכללי רוני חזקיהו. "פרסום הנתונים יגביר את המודעות לנושא ויאפשר לממשלה לבחון את הישגיה בתחום לאורך זמן".

סגן הכלכלן הראשי לב דרוקר אומר: "שמחנו להיענות לבקשה לבצע ניתוח הרכש לפי גודל העסק. אנו רואים חשיבות רבה בפרסום שנועד לבחון את הנגישות לרכש הממשלתי עבור מגוון רחב של עסקים. הגברת הנגישות לכלל החברות למכרזי הממשלה עשויה לעודד תחרות משקית תוך הוזלת הרכש הציבורי".

מנהל מינהל הרכש הממשלתי גל אמיר אומר: "אנו מבינים שעל מנת לקדם את התחרות ברכש הממשלתי ולהביא להגברת ההשתתפות של עסקים קטנים ובינוניים, עלינו לצאת מאזור הנוחות ולבצע בחינה מעמיקה של הליכי הרכש הקיימים. בהתאם לכך הובלנו ונוביל מהלכים רבים שתכליתם אחת – לראות עוד ועוד עסקים שבוחרים להתמודד במכרזי הממשלה".

אנו מבינים שעל מנת לקדם את התחרות ברכש הממשלתי ולהביא להגברת ההשתתפות של עסקים קטנים ובינוניים, עלינו לצאת מאזור הנוחות ולבצע בחינה מעמיקה של הליכי הרכש הקיימים. בהתאם לכך הובלנו ונוביל מהלכים רבים שתכליתם אחת – לראות עוד ועוד עסקים שבוחרים להתמודד במכרזי הממשלה

גל אמיר, מנהל מינהל הרכש הממשלתי

 

מנהל הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, רן קויתי: "אנו מובילים בשנים האחרונות שינוי בתחום הרכש הציבורי שתכליתו ליצור שוויון הזדמנויות בגישה לרכש ציבורי בכלל ולרכש ממשלתי בפרט, שבאה לידי ביטוי בהסרת תנאים מונעי תחרות ממכרזים, הקטנת עלויות במכרז וניהול סיכונים מדויק יותר וכלי ייעוץ וסדנאות לעסקים בנושא מכרזים. אני שמח לראות שהמאמצים נושאים פרי ועסקים קטנים ובינוניים לוקחים חלק משמעותי ברכש הממשלתי".

האם הכתבה הועילה לך?

(0 הצבעות, 0 מתוך 5)

עוד מאמרים בנושא

לשאר הכתבות >

תגיות:  בעלי עסק  בעלי עסקים  חובות לעסק  משקיע לעסק  עושים עסקים  עסקים חדשים  עסקים קטנים 

 

הוסף תגובה חדשה

חובה למלא את כל השדות ולפתור את התרגיל.
= 5 + 7

תגובתך התקבלה, ותפורסם בכפוף לשיקולי העורך.

 
{{commentsList.length-$index}}
תמונת המשתמש
{{item.user_name}}
{{item.c_title}}
{{item.c_content}}
{{item.created_at}}