אפליקציות תשלומים לעסקים קטנים: התגברות התחרות בין הבנקים לחברות האשראי
וגם: החוק שעבר בוועדת הרפורמות של הכנסת, ההשפעה על העסקים הקטנים והזעירים ומה הקשר להחדרת תשתית EMV מוסדרת לבתי עסק בישראל?
שירותי הסליקה המתקדמים הפכו נפוצים לכל מחזיקי הסמארטפונים ומציעים התנהלות פיננסית ללא הצורך לצאת מהבית עם ארנק פיזי. אחד מסוגי השימוש הנפוצים כיום הוא זה של אפליקציית yellow המאפשר תדלוק וקניות בחנויות הנוחות של חברת פז. האפליקציה הושקה בקיץ 2018. אולם עוד קודם לכן נוצר שוק פינטק (טכנולוגיה פיננסית) מקומי מצומצם אך תחרותי, שצפוי לגדול באופן משמעותי עם השקתן של אפליקציות התשלום פייבוקס (PayBox) שנרכשה ומופעלת בידי דיסקונט, ביט (Bit) של הפועלים ופפר פיי (Pepper Pay) של לאומי. בנוסף, קיימות בשוק הפינטק העולמי אפליקציות של אמזון, פייפאל, פיוניר ואחרות, אבל אפליקציות אלה טרם נכנסו לשוק הישראלי בעיקר בגלל היעדר תשתית מוסדרת של EMV – תשלום בכרטיס אשראי על ידי הזנת קוד וללא מגע – בבתי עסק בישראל.
הקרב על השליטה בנתח שוק של כ־150 אלף בתי עסק
לפי נתוני הלמ"ס, כ־150 אלף עסקים אינם מכבדים כרטיסי אשראי. היקף ההכנסות של בתי העסק הללו מוערך בכ־50 מיליארד שקלים, ומזה זמן הבנקים וחברות האשראי נלחמים על נתח השוק הזה. חברות כרטיסי האשראי, שחלקן יופרדו בקרוב משליטת הבנקים, נלחמות במהלך הזה על מנת ליהנות מבלעדיות גם על הסליקה באפליקציות. ובעיקר מדובר בחברות ישראכרט ולאומי קארד החוששות מהקטנת הכנסות ורווחים מפעילות בתחום הסליקה, ולמעשה מחוסר גישה לעסקים הקטנים – מנוע הצמיחה שלהן בעידן פוסט־החיבור־לבנקים.
בתוך כך, מסתמנות הסכמות בעניין בין הפיקוח על הבנקים לבין משרד האוצר ולפיהן שלושת הבנקים ככל הנראה יוכלו לקחת חלק בענף התשלומים באפליקציות בעסקים קטנים וזעירים עם הגבלות. פעילות הבנקים בתחום תוגבל לתקופה של שנתיים וסכום ההעברות השנתי הכולל לא יעלה על שישה מיליארד שקלים. ראש אגף טכנולוגיה וחדשנות בבנק ישראל דניאל חחיאשוילי הציג באחרונה את המתווה המסתמן בפגישה עם פורום חברות כרטיסי האשראי.
בחברות כרטיסי האשראי מביעים אכזבה ממתווה המסתמן, שלטענתם יחסל את התחרות בתחום. ואילו לדברי מנכ"ל הפועלים אריק פינטו, כניסת הבנקים לתחום אפליקציות התשלומים, בדומה לנהוג בעולם, תביא דווקא להגדלת עוגת הסליקה ולגברת התחרות לטובת משקי הבית והעסקים הקטנים.
לדעת עו"ד דרור שטרום, ראש הוועדה להגברת התחרותיות בשירותים בנקאיים ופיננסיים נפוצים, שהביאה לאישור החוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל, בכנסת בינואר 2017, אין גורם שבאמת יאכוף את המגבלות בחוק. "ולכן לא אתפלא אם הבנקים הגדולים, שרק מחפשים איך להפחית את התחרות ולפגוע ברפורמה... יפגעו בחברות כרטיסי האשראי המופרדות", אמר בחודש שעבר ל"דה מרקר". "קיים חשש כבד ואמיתי כי המגבלות הללו לא יחזיקו מעמד. הפתרון המתבקש הוא למנוע מהבנקים הגדולים כניסה לשוק התשלומים לעסקים כל עוד אין תשתית EMV בבתי עסק".
הרחבת השימוש באפליקציות התשלום של הבנקים מקבלת תמיכה מהמפקחת על הבנקים ד"ר חדוה בר, בזמן שהממונה על התחרות (הממונה על ההגבלים העסקיים; א"ד) מיכל הלפרין מהווה מעין אופוזיציה להתעצמות כוחם של הבנקים.
הדיגיטל רוצה להרוג את המזומן השחור
כחלק מתמיכת בנק ישראל בריבוי אפליקציות התשלום, נחקק בכנסת במרץ 2018 החוק לצמצום השימוש במזומן. בינואר 2019 נכנסו לתוקף מגבלות על הציבור הרחב בתשלומים במזומן ובצ'קים, וביולי 2019 ייכנסו לתוקף הוראות נוספות בחוק שיחולו על התאגידים הבנקאיים הנוגעים לתשלומים בצ'קים. כך לפי אתר בנק ישראל, שמעודד את הציבור לאמץ שימוש באמצעי תשלום דיגיטליים ובכך לצמצם את הכלכלה השחורה.
אם כך, ברור לכל הגורמים הכלכליים במשק כי התחרות בענף הסליקה החדשני צפויה להיכנס להילוך גבוה.
בחודש שעבר דווח "בכלכליסט" על כך שאפליקציית התשלומים של בנק דיסקונט, פייבוקס, תגדיל את תקרת השימוש השנתי בה ל־150 אלף שקלים, לעומת 50 אלף שקלים כיום. ובכך, תשאיר מאחור של מתחרותיה, פפר פיי וביט, המוגבלות לתקרה של 50 אלף שקלים בשנה ללקוח. התחרות על נתח השימוש באפליקציות אלה על ידי עסקים קטנים וזעירים צפויות להתבטא בהגדלת תקרות השימוש של פפר פיי וביט גם כן, שככל הנראה יוצעו כאמצעי תשלום בתמורה לדמי שימוש נמוכים מאלה שגובות חברות האשראי. בעלי העסקים יצטרכו אם כך, כחלק משיקולים כלכליים, לחשב מסלול מחדש בתחום הסליקה.
חוק שירותי תשלום
עוד לפני פיזור הכנסת, ועדת הרפורמות, בראשות ח"כ רחל עזריה (כולנו), אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירותי תשלום, המבקש להסדיר את השימוש באמצעי התשלום החדשניים, כדוגמת ארנק אלקטרוני ואפליקציות. הצעת החוק גובשה במשרד המשפטים, בשיתוף משרד האוצר, בנק ישראל ורשות התחרות.
נקודת המוצא של ההצעה היא שהקדמה טובה לצרכן ולעסקים. ההצעה מגדירה אמצעי תשלום והיחסים בין הלקוח לנותני השירות. נקבעו הוראות לחוזה ותנאיו וכן הסדרי אחריות בעניין שימוש לרעה והתחזות. בנוסף, הצעת החוק קובעת הסדרים במקרה של כישלון עסקה ומסדירה את האחריות במקרה של שימוש לרעה באמצעי תשלום אלקטרוניים. ההצעה מסדירה הגנות צרכניות כגון חובת גילוי מידע לצרכן כדוגמת גובה וסוגי עמלות, חובת חתימת חוזה של החברה מול הצרכן, חובת עצירת תשלום לספק בגין ביטול או כישלון עסקה.
יושבת ראש הוועדה טענה כי הבנקים ואיגוד הבנקים פועלים לטרפד ולעכב את חקיקת חוק שירותי תשלום. ואילו באיגוד הבנקים מסרו: "מדובר בהצעת חוק מורכבת, שמשנה סדרי עולם בתחום התשלומים ולכן הדיונים בה צריכים להתקיים באופן מקצועי ומעמיק. הטענה שהבנקים מעכבים אותה היא נטולת בסיס. האיגוד מתייחס ברצינות רבה להליך החקיקה, וכל טענה אחרת משוללת יסוד ומונעת מאינטרסים זרים".
לפי אתר הכנסת, "תזכיר הצעת החוק פורסם ביולי 2017, והצעת החוק הונחה לראשונה על שולחן הכנסת ביולי 2018. ההצעה אושרה בקריאה הראשונה באוקטובר, ובתחילת נובמבר החליטה ועדת הכנסת כי ועדת הרפורמות היא שתדון בהצעת החוק".
בדיוני הוועדה הרבים בהצעת החוק, השתתפו נציגי חברות אשראי, איגוד הבנקים, בנק הדואר, נציגי פורום חברות כרטיסי האשראי, פייפאל, ביי-מי, גמא, קרנג', איגוד לשכות המסחר, חברות פינטק ונציגים של חברות שעוסקות באמצעי תשלום מתקדמים.
המשנה ליועמ"ש לממשלה עו"ד ארז קמניץ אמר לאחר ההצבעה כי "מדובר בחוק חשוב ופורץ דרך שיש בו הסתכלות עתידית".
חה"כ עזריה מסרה השבוע ל"מונופולי": "במהלך הדיונים בוועדה הגדרתי שתי מטרות – הסדרת הרגולציה של אמצעי התשלום החדשים וקידום כניסה של אפליקציות סליקה נוספות להגדלת התחרות בשוק, כך שהצרכנים ייהנו מתנאים טובים יותר ועמלות נמוכות יותר. הבנקים נבהלו וניסו לטרפד את הצעת החוק (שירותי תשלום; א"ד) בכל אחד מהדיונים שניהלנו. מה שהם לא הבינו זה שאני עובדת בשביל הציבור ולא בשבילם. לא ייתכן שישראל, בירת הסטארט־אפ העולמית, תהיה האחרונה ליהנות משוק פינטק פורח. אני שמחה וגאה שהצלחנו להעביר את החוק לפני פיזור הכנסת ומאמינה שעם הפיקוח הנכון הוא יעשה טוב לתחרות בישראל".
במהלך הדיונים בוועדה הגדרתי שתי מטרות – הסדרת הרגולציה של אמצעי התשלום החדשים וקידום כניסה של אפליקציות סליקה נוספות להגדלת התחרות בשוק, כך שהצרכנים ייהנו מתנאים טובים יותר ועמלות נמוכות יותר. לא ייתכן שישראל, בירת הסטארט־אפ העולמית, תהיה האחרונה ליהנות משוק פינטק פורח
קודם לכן, בתחילת ינואר, פורסם כי חברת הכנסת עזריה הודיעה שלא תתמודד לכנסת הבאה ברשימת כולנו, בטענה כי המפלגה זזה ימינה בעמדותיה הפוליטית מאז תחילת הקדנציה. "הפערים הערכיים, פשוט בתפיסת העולם ביני לבין המפלגה, הלכו וגדלו", אמרה בראיון לכאן ב'.
המאמר נכתב ע"י אורי דיין
עורך תוכן, כותב ומתרגם בין השאר מגזין ו/או אקטואליה-חדשות בנושאי עסקים, תרבות, נדל"ן וכלכלה.
|
האם הכתבה הועילה לך? (0 הצבעות, 0 מתוך 5) |
עוד מאמרים בנושא |
הוסף תגובה חדשה
תגובתך התקבלה, ותפורסם בכפוף לשיקולי העורך.