סיכום 2018: דירוג חברות ההייטק בישראל וכמה מהן צפויות להיסגר
אילו חברות טכנולוגיה עילית מדורגות בצמרת מדד Dun's 100 השנתי? וגם: דו"ח חדש של מכון המחקר IVC מנתח את תעשיית ההייטק הישראלית
לפי מדד Dun's 100 של חברת הדירוג העסקי הוותיקה דן אנד ברדסטריט, אמדוקס (פיתוח תוכנה) היא חברת ההייטק המובילה בישראל ב־2018 מבחינת ההכנסות, שעמדו ברבעון הרביעי של שנת הכספים הפיסקאלית על כמיליארד דולר. מדובר על עלייה של 2.3% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. אמדוקס רשמה השנה רווח של 140.2 מיליון דולר לעומת 137.4 מיליון דולר, או רווח למניה של 99 סנט בהשוואה ל־94 סנט ברבעון הרביעי אשתקד.
אחריה, בעשירייה הראשונה, מדורגות בהתאמה אינטל 1 (ללא מובילאיי המוצבת במקום ה־23), התעשייה האווירית לישראל, אלביט מערכות, רפאל מערכות לחימה מתקדמות, ווישיי ישראל, צ'ק פוינט, טאואר סמיקונדקטור, פורמולה, נייס, כאשר הארבע האחרונות אף נסחרות בחו"ל.
מדורגות בולטות נוספות ברשימה – חברת השבבים אורבוטק (11) שבאחרונה דווח על עיכוב במכירתה לקלה-טנקור (KLA-Tencor) האמריקאית לפי שווי של 3.4 מיליארד דולר; יבמ ישראל (14); חברות המלצות התוכן טבולה (15) ואאוטבריין (18); אפלייד מטריאלס (22); וויקס (24); מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח (27); פריון נטוורק (33); נובה (41); אודיוקודס (49); אירונאוטיקס (60); סייפנט אבטחת מידע (71); אטיוניטי (85); וחברת פיתוח התוכנה טופ אימג' סיסטמס שסוגרת את הרשימה במקום ה־100.
ואילו בצמרת דירוג חברות ההייטק שהכי טוב לעבוד בהן לשנת 2018, כצפוי מובילות גוגל (1), פייסבוק (2) ומייקרוסופט (3), שאיישה בשנה שעברה את המקום ה־17. סוגרות את העשירייה הראשונה – אפל ישראל (4), וויקס (5), טבולה (6), אינטל (7), סימילארווב (8), אאוטבריין (9) וסייבר-ארק תוכנה (10). מדורגות בולטות נוספות ברשימה – חברת התוכנה סולוטו (13), צ'ק פוינט (20), אמזון ישראל (22), גט (23), איביי ישראל (28), אמדוקס (31), חברת הפינטק פייפאל ישראל (32), מובילאיי (37), ריסקיפייד (45) וחברת התוכנה אופטימל פלוס שסוגרת את הרשימה במקום ה־50.
ההייטק הישראלי: דו"ח מצב
כ־8,360 חברות הייטק פעילות כיום בישראל – מעט יותר מפי שניים וחצי ממספר החברות שנסגרו בחמש השנים האחרונות. ריכוזי חברות ההייטק הגדולים ביותר נמצאים בערים תל אביב, רעננה והרצליה. לפי הדו"ח האחרון של מכון המחקר IVC, בשנים 2017-2012 נסגרו 3,307 חברות סטארט־אפ, וכ־550 חברות צפויות להשבית את פעילותן ב־2019.
ממוצע גיוס הכספים של חברות ההייטק הפעילות עומד על 4.43 מיליון דולר בשנה כל אחת. החברות שנסגרו פעלו במשך חמש שנים וחצי בממוצע לפני סגירתן, ובמהלך תקופה זו הצליחו לגייס יחד 632 מיליון דולר בשנה בממוצע. בסך הכל, חברות אלה גייסו יחדיו 3.79 מיליארד דולר לפני סגירתן, ובכך כספי ההשקעה בהן פשוט ירדו לטמיון. עוד נתון מעניין שעולה מהדו"ח: זמן השרידות הממוצע של החברות שנסגרו מסבב הגיוס האחרון עמד על ארבע שנים. מאז שנת 2013, מגזר הסטארט־אפ גייס מדי שנה 4.43 מיליארד דולר בממוצע.
באיגוד ההייטק הישראלי בהתאחדות התעשיינים מדברים על השנה החולפת כמאתגרת במיוחד. "החלטנו להפוך את האיגוד לאחד הארגונים המובילים במדינה תוך השפעה על מקבלי החלטות וקובעי המדיניות בממשלה", אומרת מנכ"לית האיגוד מירב קינן. "זאת מתוך מטרה לפתח משק יצרני ויצירתי בתעשיית ההייטק הישראלית – לחפש כיוונים טכנולוגים חדשניים וליצור את החיבור בין החדשנות של החברות באיגוד לחברות התעשייתיות במשק. אנחנו מתמקדים במימון לתעשייה, ייצור מתקדם ומחסור בכוח אדם שדורש שימת דגש על חינוך טכנולוגי כאמצעי לגישור הפער. כמו כן, בשנה החולפת נבחר ד"ר צבי מרום, מנכ"ל BATM טכנולוגיות, לקדנציה שנייה בת שנתיים כיו"ר האיגוד".
כ־8,360 חברות הייטק פעילות כיום בישראל – מעט יותר מפי שניים וחצי ממספר החברות שנסגרו בחמש השנים האחרונות.
הקריסות הגדולות בענף ההייטק
דו"ח IVC מציין כי בטר פלייס (Better Place) זו החברה הגדולה ביותר שנסגרה בחמש השנים האחרונות, כאשר בשש שנות פעילותה גייסה כ־850 מיליון דולר. מטרת החברה של שי אגסי, שקרסה ב־2013, היתה להקים תשתיות תפעול ותמיכה היקפיים עבור כלי רכב חשמליים, כדוגמת המכונית רנו פלואנס Z.E שהוצגה בפריז בספטמבר 2010.
גם החברות קוויקסי (Quixey) ומובלי (Mobli) הוקמו עם ציפיות גדולות, כאשר גייסו 134 מיליון דולר ו־89 מיליון דולר כל אחת בהתאמה. מרכז הפיתוח של קוויקסי בתל אביב, שהעסיק 30 עובדים, נסגר בפברואר 2017 על רקע מחלוקת מול ענקית המסחר המקוון הסינית עליבאבא – המשקיעה הגדולה ביותר של החברה. קוויקסי הוקמה ב־2009 בעמק הסיליקון בצפון קליפורניה ופיתחה מנוע חיפוש לאפליקציות. בשיאה גייסה החברה של תומר קגן וירון שפירא כ־60 מיליון דולר לפי שווי של 600 מיליון דולר, בעוד שברשימת המשקיעים, מלבד עליבאבא, ניתן היה למצוא את גולדמן זאקס, GGV קפיטל וסופטבנק. ואילו קריסתה של מובלי נרשמה באמצע 2016 לאחר שמייסדיה, האחים משה (בעל קבוצת הכדורגל בית"ר ירושלים הנוכחי) ועודד חוגג, ניסו להקים אלטרנטיבה לאינסטגרם עם רשת חברתית לשיתוף תמונות וסרטונים.
מניתוח IVC עולה כי יותר מ־50% מחברות ההייטק שנסגרו בשנים 2017-2012 גייסו פחות ממיליון דולר כל אחת; 78.2% מכלל הסטארטאפים שנסגרו באותו פרק זמן היו בשלבים מוקדמים (Seed ומו"פ) שגייסו כמעט 680 מיליון דולר ביחד; ונתח ההון הגדול ביותר (66.7%) – 2.53 מיליארד דולר – גויס בידי חברות שנסגרו בשלבי הכנסות ראשוניים.
התפלגות תחומי ההתמחות של חברות הסטארט־אפ השונות שלא זכו לחזות בשורת הרווח אף היא מציגה תמונה מעניינת. בתחום הביוטק והתרופות (מדעי החיים), 432 חברות נסגרו בשנים 2017-2012, לא לפני שרשמו יחדיו גיוס הון העומד על 808.6 מיליון דולר. 40 חברות מוליכים למחצה שנסגרו גייסו במצטבר כ־45.6 מיליון דולר. לעומת זאת, בשל עלות פיתוח יחסית נמוכה, 1,228 חברות אינטרנט, המהוות 37% מכלל החברות שנסגרו, גייסו יחדיו רק 468.9 מיליון דולר. מאותה סיבה, כך מעריך הדו"ח, 458 חברות IT ותוכנה קרסו לאחר שגייסו במצטבר 286 מיליון דולר בלבד.
המאמר נכתב ע"י אורי דיין
עורך תוכן, כותב ומתרגם בין השאר מגזין ו/או אקטואליה-חדשות בנושאי עסקים, תרבות, נדל"ן וכלכלה.
|
האם הכתבה הועילה לך? (0 הצבעות, 0 מתוך 5) |
עוד מאמרים בנושא |
הוסף תגובה חדשה
תגובתך התקבלה, ותפורסם בכפוף לשיקולי העורך.