המורכבויות בגני הילדים הפרטיים והחשש מהמערכת העירונית

התראות במייל
{{msg}}

וגם: מהות חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות שייכנס לתוקף ב־1 בספטמבר, הבחירה הקשה במסגרת מתאימה לילדים בחינוך הקדם־יסודי והסטנדרטים המומלצים ליזמים בתחום

 
צילום: Esi Grünhagen/Pixabay
linkedin
 
שתף בפייסבוק

רוב מערכת המעונות לילדים בישראל מורכבת ממסגרות פרטיות, בין אם מדובר במשפחתון עם חמישה-שישה ילדים המנוהלים מהבית או בגן ילדים עם 15 ילדים ויותר. לאור הפיתוי העסקי עבור יזמים רבים להקמת מסגרת כזו (ראו מדריך: איך לפתוח גן ילדים פרטי בישראל?), צריך לזכור כי מדובר בהשקעה כספית לא קטנה, ולא פחות חשוב: באהבה לילדים ולעיסוק.

הוועדה הממשלתיות האחרונה שקבעה סטנדרטים כלשהם בנושא מעונות היום פירסמה את מסקנותיה ב־2009. המלצות הוועדה בראשות פרופ' מרים רוזנטל גובשו על בסיס מחקרים רבים, ולפיהן, בין השאר, פעוטות בגילי 24-15 חודשים אמורים לשהות בקבוצות של 10-8 ילדים וילדות לכל היותר, עם יחס של מטפל/ת אחד/ת על כל חמישה ילדים. בשטח, בשוק הפרטי, זה לא המצב, אולם יהיה זה שינוי מרענן ומבורך אילו גן הילדים הפרטי הבא שיפתח את שעריו יאמץ את הסטנדרטים הללו, במקום להיות עוד פעוטון המחזיק יותר מ־15 ילדים בדירת קרקע מוארת בפלורסנטים לבנים עם חצר מרופדת בדשא סינתטי ספוג רוק ונזלת במצבי צבירה שונים. כמובן שלא כל הגנים הפרטיים מציעים סטנדרט כזה נמוך, אולם במקרים רבים זה בהחלט לא רחוק מהמציאות.

יהיה זה שינוי מרענן ומבורך אילו גן הילדים הפרטי הבא שיפתח את שעריו יאמץ את הסטנדרטים הללו, במקום להיות עוד פעוטון המחזיק יותר מ־15 ילדים בדירת קרקע מוארת בפלורסנטים לבנים עם חצר מרופדת בדשא סינתטי ספוג רוק ונזלת במצבי צבירה שונים

זה מדאיג במיוחד על רקע נתוני שנתון החינוך של ה־OECD "מבט לחינוך", ביחס לשאר המדינות המפותחות, ולפיהם הפעוט הישראלי מוביל במספר השעות השבועיות שהוא מבלה במסגרות. לפיכך מומלץ לאמץ את המלצות ועדת רוזנטל שנכתבו מתוך דאגה לחינוך ילדינו הרכים בכלל ומתוך חשש מהתנפלות אקראית מצד הפעוט הבריון התורן של השכונה, כולל נשיכה, בפרט.

חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות

ב־1 בספטמבר ייכנס לתוקפו חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (התשע"ט-2018) המסדיר בפעם הראשונה את מערך הפיקוח והרישוי הממשלתי על כלל מעונות היום לפעוטות שבהם שוהים שבעה פעוטות לפחות, וזאת, בכדי להגן על הפעוטות השוהים במעונות, על שלומם ובטיחותם. עיקרי החוק: לוודא כי לעובדים/ות אין עבר פלילי וכי המבנים אינם מסוכנים. אמנם החוק החדש לא מתייחס לנושאים חשובים כדוגמת, היחס הרצוי בין מטפלות לילדים או לגודל הקבוצה המקסימלי. נותר רק לקוות כי במשרד העבודה והרווחה אכן יטפלו בנושא לאחר הבחירות ב־17 בספטמבר.

המורכבויות בגני הילדים הפרטיים
צילום: Nicole Honeywill/Unsplash

לפי אתר הכנסת, החוק קובע כי הפעלת מעון ללא רישיון או בניגוד לתנאים שנקבעו בחוק היא עבירה פלילית שדינה עד שנת מאסר, וכן מעניק לממונה על הנושא – מנהל האגף למעונות יום ומשפחתונים לגיל הרך – כלי אכיפה מנהליים כגון, סמכות למתן התראות מנהליות ואף צו הפסקה מנהלי לשם סגירת מעון.

שנה לאחר פרסום התקנות תתאפשר הטלת עיצומים כספיים על הפרות ספציפיות. עוד נקבע כי הממונה יפרסם באינטרנט, ובכל דרך נוספת שיימצא לנכון להעמיד לעיון הציבור, מרשם ובו כל מעון יום לפעוטות וכתובתו, כולל חשיפת סטטוס מנהלי מלא (תוקף רישיון, צווי הפסקה, עיצומים כספיים וכו').

ח"כ יפעת שאשא ביטון (כולנו), יו"ר הוועדה לזכויות הילד לשעבר ושרת הבינוי והשיכון כיום, שהכינה את הצעת החוק, אמרה: "אמנם מדובר בצעד קטן ביחס להצעת החוק הפרטית שיזמתי, אך בצעד גדול ומשמעותי עבור הילדים בגילאי לידה עד שלוש והוריהם, ואפילו עבור מעונות היום עצמם. החוק יסדיר את שטח ההפקר הקיים במציאות כיום ואת הפיקוח שלא היה קיים בפועל, ודאי לא ברמה שמדינה מתוקנת צריכה לדרוש מעצמה".

גן ילדים פרטי: קווים לדמותו

הורים רבים חוששים להכניס את ילדם לגנים העירוניים סביב גיל שלוש לכאורה בגלל תדמית ציבורית גרועה. לעומתם, הגנים הפרטיים, המתומחרים גבוה יותר באופן משמעותי, נתפשים לרוב על ידי ההורים כמרחבים מכילים יותר לנפשם הרכה והמתעצבת של ילדיהם.

יזמים ויזמיות שניגשים לנושא פתיחת גן פרטי צריכים לשאול את עצמם איזה גן הם באמת רוצים להקים או שבעצם הם מחפשים גני ילדים למסירה. וגם כאן לא נעדרת בעייתיות: לדברי גננת לשעבר במערכת העירונית ובמסגרות פרטיות, קיימות שתי גרסאות שונות לגמרי לגני ילדים פרטיים. לטענתה, הגרסה הראשונה כללה ניהול בידי אנשים נטולי הבנה בחינוך ובעולם הילד, אשר התאמצו בעיקר לעשות רושם על ההורים ולגמול את הילדים מחיתולים במהירות האפשרית ללא התחשבות בצורכי הילדים, יכולותיהם ורגשותיהם. יחד עם בחירת אנשי צוות לא איכותיים בעלויות שכר לא גבוהות ביחס לשוק, גנים אלו פעלו כבתי עסק ציניים שרק נשאו עיניהם לשורת הרווח. ואילו הגרסה השנייה של הגנים הפרטיים, לטענת הגננת לשעבר, כוללת אנשי מקצוע מוסמכים בתחום החינוך שנבחרו בקפידה, בעלי אג'נדה מושכלת, ראש פתוח ללמוד, רצון טוב ואהבת הילד, שאותו הם שמים בעדיפות עליונה.

"ברור לי שמה שאני אומרת פה אינו פופולרי או יורד חלק בגרון, כמו שאומרים", מסבירה הגננת לשעבר, "אבל כשזה מגיע לבחירה בין גן עירוני לבין פרטי הגורם הכלכלי לדעתי לא צריך להיות שיקול בכלל".

לצד ההשקעה הנמוכה יחסית מצד המדינה בכל פעוט, בולטים מחירי הגנים הפרטיים הנמצאים כל הזמן בעלייה, כמו ביחס ישר למחירי הנדל"ן (אבל לא למשכורות). לפי ה־OECD, הפעוט הישראלי מדורג אחרון בגובה ההשקעה הלאומית בו במסגרת מסובסדת – כ־22% מהממוצע, או כ־5,000 דולר ליתר דיוק. בנורבגיה ההוצאה הלאומית לפעוט מגיעה ליותר מ־24 אלף דולר, פי תשעה מבישראל.

תעריפי הגנים בעיר היקרה בארץ תל אביב־יפו, למשל, עלו בשלוש השנים האחרונות בכ־18% וברמה הארצית, מחירי החינוך הקדם־יסודי עלו בכ־10%, כך לפי מחירון Zap דפי זהב. באזור המרכז המחירים בדרך כלל סביב 4,200-2,700 שקלים (בדומה לגני ילדים מיוחדים – אנתרופוסופי או מונטסורי) ובפרירפריה 2,800-2,000 שקלים לחודש. מנגד, למרות שעלות הגנים ממומנת על ידי המדינה מגיל 3, עדיין על ההורים לשלם אגרות וביטוח תאונות אישיות.

האם הכתבה הועילה לך?

(0 הצבעות, 0 מתוך 5)

עוד מאמרים בנושא

לשאר הכתבות >

תגיות:  בעלי עסק  בעלי עסקים  הזדמנויות עסקיות  הזדמנות לרווחים  ייעוץ לעסק  למכור עסק  מכירת עסק פעיל  עבודה מהבית  פותח עסק  פתיחת עסק  פתיחת עסק חדש  פתיחת תיק  קהל יעד 

 

הוסף תגובה חדשה

חובה למלא את כל השדות ולפתור את התרגיל.
= 3 + 7

תגובתך התקבלה, ותפורסם בכפוף לשיקולי העורך.

 
{{commentsList.length-$index}}
תמונת המשתמש
{{item.user_name}}
{{item.c_title}}
{{item.c_content}}
{{item.created_at}}