זה לא כל כך נעים לראות גן סגור

בשנת 2012 פתחה נלי גן ילדים פרטי שהיה מיועד לתינוקות מגיל שלושה חודשים ועד לפעוטות בני שלוש. "נטו אהבה לילדים!" היא עונה כשהיא נשאלת על הסיבות שהביאו אותה להקמת העסק. "ילדים הם אהבת חיי, והם היו המניע העיקרי להרפתקה העסקית הזאת, לא הכסף", היא מבהירה.

"הכרתי את המתחרים סביבי", היא נזכרת, "וחשבתי שאני יודעת מהו הערך המוסף שאני יכולה להעניק ללקוחות שלי אל מול המתחרים. שעות הפתיחה והימים שהצעתי היו נוחים מאוד להורים – משבע בבוקר עד חמש אחר הצהריים. נוסף על כך היה הגן פתוח גם בימי שישי ובערבי חגים, ותמיד הייתי זמינה וקשובה להורים, גם מעבר לשעות העבודה. גם תנאי התשלום היו נוחים, ובתחילת הדרך – במטרה לצבור עוד ועוד לקוחות – היו התעריפים נמוכים.

"לא עבדתי לבד, כמובן. שכרתי מטפלות, ובתחילת הדרך גם גננת בעלת תואר ראשון בחינוך. היא הובילה את הנושאים הפדגוגיים בגן לשביעות רצונם המלאה של ההורים. ההורים היו מסופקים גם מנושא התזונה, כי שׂכרתי מבשלת טובה, והילדים קיבלו אוכל ביתי טרי שבושל בַּמקום. גם התינוקות קיבלו פירות וירקות טריים מדי יום ביומו".

אבל מתברר שאין די באהבת ילדים, בצוות מקצועי רחב ובלקוחות מרוצים כדי שהעסק יצליח. לראיה, כעבור שלוש שנים נאלצה נלי לסגור את העסק שהקימה במו ידיה.

מה היו בעצם הסיבות לסגירת הגן? מה לא עבד?

"בנקודת הזמן ההיא הייתי אומרת שמי שאשם הם העובדים בעסק", היא משחזרת. "כיום אני מבינה ומודה שמדובר במיומנויות הניהול שלי, או נכון יותר בהיעדרן. בתור בעלת עסק חדש לא ממש ידעתי כיצד להיות סמכותית כלפי העובדות, והדבר פעל כנגדי. סמכתי עליהן, ורציתי להאמין שהמוטיבציה שלהן אינה נופלת משלי. לא הצבתי גבולות ברורים, וההקלות שהן קיבלו על פי בקשתן ניתנו בקלות. במקום לנהל אותן ולהוות סמכות עבורן, ניסיתי להיות חברה שלהן. בדיעבד הייתה זו טעות.

"עם השכנים דווקא הצלחתי איכשהו להסתדר. הקשיים היו בעיקר בבקרים בשל בעיות חניה, אבל הקפדתי על הנחיות שצמצמו את האפשרות להיווצרות פקקים בקרבת הגן. לא הם ולא הרשויות היוו סיבה לסגירתו של הגן.

"לא רק עם העובדות שלי, אלא גם עם ההורים לא הייתי אסרטיבית מספיק. למשל, הגיעו לגן ילדים חולים – בידיעת ההורים – והם הדביקו כמובן ילדים אחרים. הן נושא המחלות והן נושא הטיפול בכינים היו קשים להתמודדות.

"ההורים הם אמנם הלקוחות שיקבעו אם לשלוח אליי את היקר להם מכול, את הילד שלהם, אבל כיום אני יודעת ומבינה היטב שאין צורך לרצות אותם בכל גחמה שלהם, ולא צריך לקחת ללב כל מה שהם אומרים ואולי אינו מוצא חן בעיניי. זה פשוט לא מקצועי".

אילו ניתן היה להשיב את הגלגל לאחור, מה היית משנה?

"הייתי משנה את צורת הניהול שלי!" היא עונה בחדות ובנחרצוּת. "בנוגע לשיווק, אני חושבת שלא הייתי משקיעה יותר ממה שהשקעתי אז, כי בסך הכול הלקוחות שלי – הן ההורים והן הילדים – אהבו את הגן, והשמועה עליי ועל הגן שלי עברה מפה לאוזן. שוב, הבעיה שלי הייתה בניהול. אם שואלים אותי כיום למה סגרתי את הגן, התשובה לצערי מתומצתת במילה אחת – ניהול העסק".

המאמר נכתב ע"י איסי שמש

התוצאה של עריכת הלשון אינה העברית התקנית בלבד, אלא גם הערך המוסף המשדרג ציונים, מעצים מסרים ומעניק עושר חווייתי.

לכל המאמרים >>