בצל הברקזיט: התגברות קשרי הסחר הטכנולוגי בין בריטניה לישראל

"אנחנו מתכוונים להשקיע יותר ויותר בלונדון", אומר איש העסקים הישראלי עמי דניאל, שפתח באחרונה משרד בלונדון. דניאל, מייסד וינדוורד (Windward), חברת דטה ישראלית המסייעת לחזות סיכונים בענף הימאות, אומר כי ההזדמנויות עבור החברה שלו בבריטניה טובות מכדי לסרב, וכי הברקזיט אינו מהווה סיבה לאי־הרחבת החברה בבריטניה.

בדבריו במסגרת אירוע נטוורקינג עבור חברות בריטיות וישראליות שהתקיים באחרונה בלונדון, הוא מסביר: "הביטוח הימי הומצא ממש כאן בלויד'ס של לונדון (בורסת שוק הביטוח הבינלאומי הוותיק והגדול בעולם; א"ד), וזה כאן כדי להישאר, וגם אנחנו".

היקף ההשקעות הישראליות בבריטניה הולך וגדל מאז השקת תכנית ממשלת בריטניה הנקראת UK Israel Tech Hub ב־2011, והשקעה זו נמשכת למרות חוסר הוודאות הנילווה למימוש הברקזיט הצפוי, נכון להיום, להתרחש עד ה־22 במאי.

כידוע, הפרלמנט בבריטניה עדיין מתנגד לנוסח העסקה בין האיחוד האירופי לבין ראשת הממשלה תרזה מיי, שעדיין נאבקת למען עתיד כלכלת ארצה על רקע הכעס הרב המופנה אליה מבית בשל התנהלותה במשא ומתן. באחרונה נשמעים קולות בצמרת האיחוד, ביניהם נשיא המועצה האירופית דונלד טוסק, על כך שעדיף להאריך את תקופת המשא ומתן ולדחות את הברקזיט ל־2021, וזאת על מנת לחדד אופי היחסים העתידי בין בריטניה לאיחוד. כמו כן, בעיית הגדרתו של הגבול היבשתי בין אירלנד לצפון אירלנד עדיין שוכנת בלב לבו של חוסר ההסכמה.

היוזמה הממשלתית נועדה להגביר את הקשרים העסקיים בין שתי המדינות, בכך שהיא פועלת כ־ one-stop shop המפגישה את החברות הבריטיות והישראליות תחת קורת גג אחת. היא מסייעת לחברות בריטיות למצוא טכנולוגיה ישראלית שיכולה לקדם אותן, ומסייעת לחברות טכנולוגיה מישראל למכור את מוצריהן ושירותיהן בבריטניה. מסגרת זו אף מחברת בין משקיעים לבין חברות סטארט־אפ, מספקת עזרה בהנפקת ויזות ומציעה בעקיפין לחברות ישראליות את השירותים המשפטיים ושאר השירותים המקצועיים הנדרשים על מנת לגדול במגזר העסקי הבריטי.

לפי נתוני UK Israel Tech Hub, כבר בוצעו עסקות אנגלו־ישראליות בהיקף של 85 מיליון ליש"ט (כ־401 מיליון שקלים), עם פוטנציאל של כ־800 מיליון ליש"ט (כ־4.77 מיליארד שקלים). בינתיים, מאות חברות בריטיות וישראליות היו מעורבות בפעילויות השונות ובאירועים הנערכים מטעם התכנית. למשל, בשנים 2017-2016 למעלה מ־150 חברות בריטיות ו־490 חברות ישראליות לקחו חלק בפעילויות אלה.

"אמנם קיים פער תרבותי בין בריטניה לישראל, פער באופן עשיית העסקים", אומר דניאל, "אך ההאב פועל כגשר גדול בין שתי התרבויות. זה מפגיש בין אנשים ויוצר מערכת אקולוגית שמניבה הזדמנויות".

כיום פועלות בריטניה כ־337 חברות טכנולוגיה ישראליות. נתוני שגרירות בריטניה בישראל מראים גידול של כ־33% בערך ההשקעות של אותן חברות במהלך השנה שלאחר החלטת בריטניה, במשאל עם ב־23 ביוני 2016, לעזוב את האיחוד האירופי. בעוד שערך ההשקעות גדל רק מ־114 מיליון ליש"ט (כ־538 מיליון שקלים) ל־152 מיליון ליש"ט (כ־717 מיליון שקלים), מספר המשקיעים החדשים נשמר, והשקעותיהם עלו ל־298 מיליון ליש"ט (כ־1.4 מיליארד שקלים) בשנה שקדמה ליוני 2018.

חברת הננו-לוויינים סקיי אנד ספייס גלובל, שהוקמה על ידי שלושה יוצאי תעשיית החלל הישראלית, היתה אחראית על נתח משמעותי מהגדילה בהשקעה.

לאור הצלחתה של תכנית UK Israel Tech Hub, ועם הדד ליין המתקרב של הברקזיט, ממשלת בריטניה מנסה כעת לשכפל את המודל עם מדינות אחרות, החל בברזיל, הודו ודרום אפריקה.

משאיות חלוקה חשמליות במחוז אסקס

לדברי הוגו ביבר, מנכ"ל UK Israel Business, לשכת מסחר בילטרלית הפועל בשיתוף פעולה הדוק עם UK Israel Tech Hub, ההאבים החדשים הם "בהחלט מקור חדש של דיפלומטיה מהסוג שבריטניה זקוקה לו בסביבה הכלכלית פוסט־ברקזיט".

אחת מהחברות הישראליות הראשונות שנהנתה מפעילות ההאב הישראלי־בריטי היא חברת הטכנולוגיה טבע מוטורס. בסיס החברה, שממוקם כיום בפארק תעשייתי בפאתי צ'למספורד במחוז אסקס, מזרים כסף לכלכלה הבריטית. טבע מוטורס מעסיקה מעל ל־45 עובדים שמנסים לשנות את הדרך שבה השוק העולמי משנע סחורות. המשאיות החשמליות, פרי ייצור החברה, מתוכננות לנסוע לפחות 100 מייל (כ־160 ק"מ) ביום מבלי לפלוט גזי חממה מזהמים לאטמוספירה.

המנכ"ל והמייסד אשר בנט (אחיו של שר החינוך נפתלי בנט; א"ד) אומר כי בבריטניה יש יתרונות רבים עבור יזמים, כגון גישה למשקיעים, כמו גם "גישה לחברי צוות ומהנדסים מעולים, ושוק גדול כדי להקים ולנסות את המוצר שלך". בנט גם רואה את השפה האנגלית כיתרון, כמו גם את הקרבה הגיאוגרפית היחסית של בריטניה לישראל. ובעוד הוא מודה שיש ​​סיכונים סביב הברקזיט הוא לא רואה אותם ככאלה שלא ניתן להתגבר עליהם. "הייתי מעדיף שלא היה את הסיבוך הזה שנקרא ברקזיט, אבל אני בטוח שנתמודד בהצלחה עם כל שיקרא בדרכנו", הוא אומר.

מקום להתרחבות

ממשלת בריטניה שמחה על היתרונות של עידוד חברות טכנולוגיה ישראליות כאלה לפתח את עסקיהן בבריטניה. התקווה היא שמרכזי טכנולוגיה דומים עם כלכלות גדולות בהרבה מישראל יביאו תועלת כלכלית גדולה עוד יותר. סאם גימה (Gyimah), השר הבריטי לאוניברסיטאות, מדע, מחקר וחדשנות, אומר כי באמצעות ההאבים נוצרת דרך ייחודית של בניית מערכת יחסים מנצחת. "המודל הזה מאפשר לנו להביא לחיבור מהיר בין עסקים בבריטניה לחברות טכנולוגיה צומחות המפתחות מוצרים ברחבי העולם", הוא אומר. "זה אומר שעסקים בבריטניה יכולים ליצור שותפויות, או לבצע רכישות של חברות אלה. אבל זה גם אומר שחברות אלה רואות את מה שיש לבריטניה להציע, ולראות את בריטניה כמקום שבו הן יכולות להתרחב".

המודל הזה מאפשר לנו להביא לחיבור מהיר בין עסקים בבריטניה לחברות טכנולוגיה צומחות המפתחות מוצרים ברחבי העולם. זה אומר שעסקים בבריטניה יכולים ליצור שותפויות, או לבצע רכישות של חברות אלה. אבל זה גם אומר שחברות אלה רואות את מה שיש לבריטניה להציע, ולראות את בריטניה כמקום שבו הן יכולות להתרחב

סאם גימה, השר הבריטי לאוניברסיטאות, מדע, מחקר וחדשנות

זיו אבירם, שבנה את חברת מובילאיי (MobilEye Vision Technologies) אשר פיתחה מערכות סיוע מתקדמות לנהג (ADAS) המבוססות על טכנולוגיות עיבוד תמונה, המקטינות את הסיכוי לתאונות דרכים והמהוות תשתית לפיתוח רכב אוטונומי, יודע דבר אחד או שניים על הרחבת חברות ישראליות בחו"ל. מובילאיי הניבה את עסקת הרכישה הגדולה ביותר של חברת טק ישראלית כאשר אבירם מכר אותה לאינטל ב־15.3 מיליארד דולר במרץ 2017.

חברה נוספת שייסד אבירם נקראת אורקאם (Orcam), וזו נמצאת במוקד עשייתו. אורקאם מייצרת טכנולוגיה לבישה המסייעת לאנשים לקויי ראייה לראות ולקרוא, ואף מגבירה את נוכחותה בבריטניה. לדבריו, מדובר במדינה בעלת יתרונות טבעיים לחברה בעלת שאיפות עולמיות. "התחלנו עם מדינות דוברות אנגלית, ארצות הברית ובריטניה היו השווקים הראשונים שלנו", הוא מסביר. אבירם טוען כי לביקוש מצד הלקוחות תהיה השפעה רבה יותר מאשר עסקאות סחר ביום שאחרי ברקזיט. "ללקויי ראייה ועיוורים הזקוקים לטכנולוגיה לא אכפת אם המוצר הוא חלק מאירופה או לא חלק מאירופה", אומר אבירם.

הכתבה תורגמה מאתר בי בי סי

המאמר נכתב ע"י בי בי סי ביזנס

עורך תוכן, כותב ומתרגם בין השאר מגזין ו/או אקטואליה-חדשות בנושאי עסקים, תרבות, נדל"ן וכלכלה.

לכל המאמרים >>