יקר פה: בעלי העסקים מול התייקרות מחירי החשמל והמים

בעלי עסקים קטנים ובינוניים בישראל עומדים בפני התייקרות נוספת בתעריפי חברת החשמל. מדובר בהתייקרות של כשישה עד שישה אחוזים וחצי לפחות, שנכנסה לתוקף החל ב־1 בינואר 2019.

חברת החשמל מסבירה את עליית המחירים בעיקר בעקבות התייקרות סל הדלקים והשינויים בדולר. אולם מה באמת תרם לעליית מחירי החשמל? ובכן, מדובר בארבעה גורמים: עליית מחירי הפחם (3%), הכנסת מתקנים סולאריים לשוק בסבסוד המדינה (3%), התייקרות חוזה הגז של חברת החשמל מול מאגר תמר המופעל בידי נובל אנרג'י (2.5%, גורם שעורר באחרונה מחדש את המחאה הציבורית נגד מתווה הגז) והתייקרות הגז הנוזלי של חברת החשמל (0.5%). כלומר, על פניו תוכננה עליית מחירים בשיעור של כ־9%.

מה ריסן את עליית מחירי החשמל? שני מהלכים: החזר לציבור על תשלום מס על פחם שחברת החשמל קיבלה ב־2012 בזמן משבר הגז המצרי (2%-) והחזר כסף לציבור על התקלה שאירעה בראש השנה 2017 באסדת תמר (1%-). וכך ההתייקרות הצפויה עומדת כעת על כ־6%, וכל משקי הבית, כולל המגזר העסקי כמובן, יחוש הכבדה בתעריף החשמל בגובה של 300-250 שקלים בשנה. הבשורה הזאת אמנם לא משפיעה על כלל העסקים במשק באופן זהה, אולם העסקים הקטנים, אלה שמסיימים לעתים קרובות מדי את החודש "על הקשקש", ככל הנראה יושפעו לרעה מעליית מחירי החשמל. "אז נתחיל לשטוף כלים במים קרים", אומר יונתן ברגמן, בעל קפה שפירא בתל אביב שפועל בשכונת שפירא בדרום העיר מזה כמעט ארבע שנים.

בעלי עסקים קטנים כדוגמת ברגמן לא מצליחים להרים את הראש ולהתעמק בסוגיות הנוגעות לניהול משק האנרגיה הלאומי, כמו העובדה ש־65% מהחשמל המיוצר בישראל מגיע מאסדת תמר, ושכמעט כל תקלה באסדה עצמה, בצינור הזרמת הגז הטבעי או בתחנת הקליטה משפיעה על צרכן הקצה.

ב־2012 נפגע צינור הגז בצפון סיני בגלל רצף של פיגועי טרור והזרמת הגז הופסקה. כעבור שלוש שנים, בעקבות בוררות בינלאומית בשווייץ בין מצרים לישראל, נקבע כי חברות מצריות תפצינה את חברת החשמל בסכום של כ־1.8 מיליארד דולר, כך לפי מקור בממשלת מצרים שצוטט בעיתונות המצרית. 25% מסכום הפיצוי עשוי היה לבטל את עליית תעריף החשמל, אבל לצורך כך נדרש לחץ של ממשלת ישראל על מצרים בעוד חברת החשמל עדיין ממתינה לתשלום. בחברת החשמל מכחישים את קיומו של הסדר הפיצוי: "החברה פועלת לגביית סכומים שלהם היא זכאית לפי פסק הבוררות, באמצעות בחינת מגוון חלופות אפשריות... כגון שימוש באמצעי גבייה שונים ו/או חלופות הסכמיות".

הפגיעה בעסקים והאם באמת צפויה ירידה בטווח הארוך?

בשנים האחרונות נרשמו תנודות לא מעטות בתעריפי החשמל בישראל כאשר בפברואר 2015 המחיר ירד ב־11.8%; בספטמבר באותה שנה חלה ירידה נוספת ב־5.89%; בינואר 2017 נרשמה המחיר התייקר ב־4.63%; בינואר 2018 המחיר שוב ירד ב־2.3%; ובינואר 2019 כאמור המחיר צפוי לעלות שוב ב־6% בממוצע ולאורך כל השנה הנוכחית אמור להתייצב על כ־49 אגורות לקילוואט/שעה.

יו"ר מליאת רשות החשמל אסף אילת אמר באחרונה בכנס אילת־אילות לאנרגיות מתחדשות: "ההתייקרות מקורה בשינויי שער הדולר והדלקים, כמו גם התייקרות חוזה הגז של חברת החשמל. מדובר במשק סגור ואי אפשר להעביר עלויות ממקום למקום... בטווח הקצר המחירים לא יירדו, אבל ההתייעלות תגיע ובטווח הארוך תעריפי החשמל יירדו". לפי אתר השירותים והמידע הממשלתי, רשות החשמל היא רשות ממשלתית המסדירה את מתן השירותים הציבוריים בתחום החשמל ומפקחת עליהם. תפקידיה העיקריים: קביעת תעריפי החשמל, קביעת אמות מידה ומדדים לטיב השירות מול צרכני חשמל ומתן רישיונות.

ואם זה לא מספיק, כלכלת הבחירות בוודאי שלא מסייעת בבלימת גל התייקרויות נוסף של כלל המוצרים והשירותים המאיים לשטוף את הצרכנים, בין השאר בגלל שצרכני החשמל הכבדים ביותר – מתקני המים – צפויים להעלות מחירים גם כן (בכ־1.5%). זאת בנוסף לכוונה להעלות את תעריפי המים בכ־3% עוד מאוקטובר אשתקד לטובת מימון השקעות בתשתיות מים כתוצאה מהבצורת. כלומר, תיתכן עלייה של 4.5% בתעריפי המים החל בתחילת השנה בכפוף להחלטת מועצת רשות המים.

בסיטואציה כזאת שבה מחירי החשמל והמים יקרים בוודאי שהנטל על העסקים הקטנים והבינוניים גדל. "זה ללא שום ספק ישפיע על העלויות המוטלות כיום על כלל המגזר העסקי, ובכלל זה הרשתות הקמעונאיות, היבואנים, אלה המייצרים מוצרי צריכה לשוק המקומי והחנויות הקטנות", אמר נשיא איגוד לשכות המסחר אוריאל לין ל"דה מרקר". "למגזר העסקי, ובמיוחד למגזר הקמעוני והחנויות הקטנות, יהיה קשה מאוד לספוג העלאה נוספת בתעריפי חשמל. זהו מרכיב בעל משקל בעלויות השיווק והמכירה וקיימת סבירות גבוהה שההחלטה תאיץ עליות מחירים".

עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר צילום: ליאת לברון

ייתכן שיש לכם שותף מוכשר ובעל ניסיון רב, ובהתאם לכך גם גובה הציפיות שלכם ממנו. אבל אתם לא רוצים לגלות שהוא מקדיש לעסק שעות מעטות בלבד בשבוע בשל התחייבויות אחרות, חוסר עניין גרידא או היעדר רצון להתאמץ. לכן חשוב שתתאמו אתו ציפיות ותראו כמה זמן הוא מתכוון להשקיע בעסק.

למגזר העסקי, ובמיוחד למגזר הקמעוני והחנויות הקטנות, יהיה קשה מאוד לספוג העלאה נוספת בתעריפי חשמל. זהו מרכיב בעל משקל בעלויות השיווק והמכירה וקיימת סבירות גבוהה שההחלטה תאיץ עליות מחירים.

נשיא איגוד לשכות המסחר אוריאל לין

ברור לכולם כי במגזר העסקי לא יספגו את ההתייקרות ויגלגלו אותה לצרכנים, שכבר מקבלים הכנה פסיכולוגית לעליית המחירים בזכות שיח ההתייקרות שמחלחל לתודעה דרך המדיה. יחד עם זאת, נוצרה תחושה במשק כי מאז המחאה החברתית בקיץ 2011 נפרץ מחסום על העלאות מחיר, מחסום שהוצב בעיקר בידי קמעונאים.

ומה עושה כחלון בנידון?

תעריפי המים והחשמל נקבעים על ידי רשויות עצמאיות וחיצוניות, על פי חוק. אולם משרד האוצר יכול למתן או לבטל עליות רק לאחר כניסתן לתוקף.

"ב־2013 קוב מים עלה 9.26 שקלים, היום זה 6.54 שקלים", התגונן שר האוצר משה כחלון בראיון ל־ynet. "בחשמל 63.7 אגורות לקוט"ש, היום זה 55 אגורות. זאת אומרת שמאז ועד היום המחירים ירדו ב־10% עד 15%. הדלק, שזה לא בסמכותי להעלות או להוריד, ירד כמעט ב־8%. רק הפער שהציבור חסך בדלק מכסה את החשמל, את המים, הארנונה".

ואילו מנכ"ל משרד האנרגיה אודי אדירי טען כי "חלק מההתייקרות נגרמות מחיבור מתקנים סולארים שיצאו לדרך לפני חמש שנים ובמחיר גבוה. בעתיד אלמנטים כאלה לא יהיו רלוונטיים. במסגרת הרפורמה בחברת החשמל הכל ישתנה ונוכל לתת לאזרחים לבחור ספקים".

אבל לבעל בית הקפה השכונתי זה לא ממש משנה הרבה. "תראה, כבעל בית קפה הרי אני כל הזמן רואה איך העלויות נערמות. להחזיק מעמד בתחום המסעדנות זה בגדר נס, לא פחות. מבחינתי זה או לייקר את התפריט או ללכת הביתה", מסכם ברגמן.

המאמר נכתב ע"י אורי דיין

עורך תוכן, כותב ומתרגם בין השאר מגזין ו/או אקטואליה-חדשות בנושאי עסקים, תרבות, נדל"ן וכלכלה.

לכל המאמרים >>