ביזנס אינסיידר: אפוקליפסת הקמעונות כאן כדי להישאר

בארצות הברית כבר דווח על סגירתן של 4,500 חנויות מתחילת 2019. כיצד תחום התיווך לעסקים המקומי מתמודד עם המצב החדש יחסית?

 
צילום: timon studler/Unsplash

 

{{msg}}

גאפ, ויקטוריה'ס סיקרט וג'י.סי פני – רשתות קמעונאיות אמריקאיות גדולות – הודיעו על סגירת יותר מ־300 חנויות במסגרת זמן של 24 שעות, בשבוע האחרון של חודש פברואר.

הודעתה של קמעונאית ההלבשה גאפ על סגירת 230 מחנויות המותג במהלך השנתיים הקרובות וכוונתה להתפצל לשתי חברות בורסאיות נפרדות, מגיעה לאחר שנרשמה נפילה של 7% במכירות חנויותיה הפיזיות ברבעון עונת החגים. לא ברור עד כה כמה עובדים ועובדות יפוטרו עקב מהלך הפיצול, ולפי המנכ"ל ארט פק, החברה תיפעל למיזעור מספרם. להערכתו, שתי החברות מספיק חזקות לפעול בנפרד ומזכיר כי הכנסותיה השנתיות של אולד נייבי צפויות להגיע לשמונה מיליארד דולר, בעוד שארית החברה – הכוללת את מותגי גאפ, בננה ריפבליק, אתלטה ומותגים נוספים – צפויה להכניס השנה כתשעה מיליארד דולר השנה.

רשת בתי הכלבו ג'י.סי פני הודיעה על סגירת 27 חנויות (18 חנויות כלבו ותשע חנויות ריהוט ומוצרי בית) ב־2019 אחרי נפילה של 4% במכירות ברבעון עונת החגים. ואילו ענקית ההלבשה התחתונה לנשים ויקטוריה'ס סיקרט מסרה כי תסגור השנה 53 סניפים לאחר שברבעון האחרון של 2018 נרשמה ירידה של 3% במכירות חנויותיה הפתוחות.

גאפ ידראל
צילום: צילום מסך מתוך אתר גאפ

מוקדם יותר השנה, בחברת האנרגיה והרכב האמריקאית טסלה הכריזו על סגירתן של "רבות" מ־378 נקודות המכירה הפיזיות שלה, אשר ככל הנראה תלווה במהלך רחב של פיטורי עובדים ועובדות, לאחר שבינואר נודע על פיטורי 7% מכוח האדם של החברה על מנת לקצץ בהוצאות. כל זאת בשל המעבר של טסלה בהנהגתו של אילון מאסק למודל של מכירה אונליין בלבד. מהלכים אלו יאפשרו לטסלה להוזיל את מחירי כלי הרכב החדשניים שלה בכ־6% בממוצע, כך לפי הנהלת החברה.

לפי אתר החדשות ביזנס אינסיידר, מספר החנויות שסגירתן העתידית הוכרזה מתחילת השנה בארצות הברית יגיע לכמעט 4,500 (לא כולל מספר החנויות הלא ידוע של טסלה), וכך ברור כי נזקי אפוקליפסת הקמעונות רחוקים מלהסתיים

ובארץ, סגירת חנויות רשתות קמעונות בישראל נרשמות גם כן, ובמספרים משמעותיים: כזכור, רק בשנה החולפת נסגרו הרשתות יפו תל־אביב, ספורט ורטהיימר, הוניגמן, הוניגמן קידס ו־TNT, זברה, סליו, מיש־מיש, רמי־לי, מאוזנר וסקטץ'. קריסתה של רשת הוניגמן היתה אחת הבולטות בכותרות העיתונים הכלכליים, ולוותה בחובות של 234 מיליון שקלים.

תיווך לעסקים ואפקט "אפוקליפסת הקמעונות" בישראל

בלשכת מתווכי הנדל"ן הארצית, שבה רשומים מעל ל־3,000 חברים וחברות מכל הארץ, נאבקים על מעמד מקצוע המתווך לעסקים ותדמיתו בישראל. לדברי יאיר לוי, בעל חברת יאיר לוי אסטרטגיה בנדל"ן, המתמחה בתחום הנדל"ן העסקי, וחבר לשכת מתווכי הנדל"ן הארצית (חטיבת הנדל"ן העסקי), כתוצאה מירידה מהפעילות המסחרית בארץ, ומה שקורה בימים אלה גם בארצות הברית, החברות המסחריות הגדולות כבר לא יוזמות יותר הקמה של מרכזים מסחריים גדולים בפאתי הערים. "כולם הולכים על מרכזים מסחריים קטנים־שכונתיים, בלב שכונות מגורים ששטחם 4,000-2,000 מ"ר, עם סופרמרקט קטן, פיצוצייה, מספרה, סניף דואר, אולי מכון כושר. כך שהקהל של מרכזים אלו נמצא במרחק הליכה מהם. כבר לא נוהרים לפאתי הערים כי מבינים שיהיה קשה לאכלסם בעתיד. בעבר השוכר היה מחזר לפתחי בעלי הנכסים, והיום המגמה התהפכה – בעלי הנכסים הם אלה שמחזרים אחרי השוכרים ואף מציעים הטבות שונות כדוגמת התאמות פיזיות בנכס לצורכי השוכר".

חברת יאיר לוי אסטרטגיה בנדלן
יאיר לוי, בעל חברת יאיר לוי אסטרטגיה בנדלן

כיצד ענף התיווך לעסקים מתמודד עם מגמה זו?

"ראשית, בכל מה שקשור למרכזים מסחריים, אנחנו מנסים לאתר כמה שיותר מרכזים מסחריים שכונתיים כי יש להם כאמור יותר ביקוש, כמו גם מגרשים המתאימים להקמת מרכזים כאלה. שנית, לאור הקושי של בעלי מרכזים מסחריים גדולים להחזיק את הנכסים, אנו מגיעים איתם ליותר הסכמות והתגמשויות מבחינת דמי התיווך".

האם הכתבה הועילה לך?

(0 הצבעות, 0 מתוך 5)

עוד מאמרים בנושא

 

לשאר הכתבות >

תגיות:  השקעה בעסק  השקעות  מיקום העסק  סגירת העסק  שותפים  שותפים לעסק