לוויין בעידן הולך ונעלם

רפי אלבז, בעל העסק "תורן רפאל" מספר:

רפי מספר על העסק להתקנת צלחות לוויין, איפה הוא היה ומה כיום מספר גם על הקושי העיקרי הוא בהתמודדות מול החברות הגדולות. איך שלא מסתכלים על זה יש להן יתרון משמעותי..

 

ב-1979 עבד רפי אלבז כשכיר בחברה להתקנת אנטנות. "לתחום הצלחות הגעתי לגמרי במקרה", הוא נזכר. "בשנת 84' התקשר אליי בעל חברה כלשהי ושאל אם אני יודע להתקין צלחות".

אלבז אמנם לא ידע להתקין צלחות, אך הוא היה צעיר, נמרץ וחרוץ, והביע נכונות להיכנס לתחום, ללמוד אותו ולהתמקצע בו. "מדובר כאן בעסק של התקנת צלחות לוויין ושל השכרת מערכות לקליטת שידורים מלוויינים – בעיקר ברוסית ובאמהרית, ערוצים שאין בחברות הלוויין והכבלים הרגילות בשוק – בתשלום חודשי.

"מאז אני בענף, ובהמשך הדרך – לאחר שהרגשתי שאני מקצועי לעילא ולעילא – התגבש אצלי הרעיון להקמת עסק משלי. העתיד נראה לוט בערפל, אבל כשהנחתי על כפות המאזניים את הסיכונים מול הסיכויים, ראיתי שהסיכוי גדול מהסיכון. לאורך זמן זה אכן היה המצב, וראיתי ברכה בעמלי".

זה היה אז. ואיך היית מגדיר את המצב כיום?

"כיום התחום הזה הוא קשה מאוד לעוסקים בו, העסק עובר משברים ואני מצליח רק בקשיים רבים לגייס לקוחות חדשים. כנראה שהעולם באמת שייך לצעירים. רמת החידושים בתחום גבוהה, והדבר דורש ממני ללמוד ולהתעדכן כל הזמן. אני לומד ולומד, אך ככל שאני לומד זה עדיין אף פעם לא מספיק. ייתכן שזה לא רק אצלי אלא גם בכל תחום אחר, אבל אני לא מכיר תחומים אחרים. אצלנו זה נקרא אוליגופול, מה שאומר שמספר המוכרים בתחום הוא די מצומצם. במילים אחרות, עם השנים נעשתה הנישה של התחום הזה צרה יותר ויותר.

"לעסק שלי קשה יותר ויותר להמשיך ולהשתלב ולתקוע יתד בעולם צלחות הלוויין. הקושי העיקרי הוא בהתמודדות מול החברות הגדולות. איך שלא מסתכלים על זה, יש להן יתרון משמעותי הן בשירות, הן בהיקף העבודות והן בתמיכה שהן מקבלות מהמוסדות. אני חושב שהקושי העיקרי שאיתו אני מתמודד כבעל עסק הוא מצד אחד היעדר תחרות בשוק, ומן העבר האחר הרגולציה מטעם הממשלה.

האם יש "תקופות טובות" בעסק? כלומר, האם יש שיאים עונתיים?

"אין דבר כזה, 'תקופות טובות', ועם זאת עליי לציין שבחורף קשה הרבה יותר לעבוד בשל הקשיים הנלווים לרטיבות ולקור בהתקנת צלחות על הגגות. אבל הקושי אינו מתמקד רק בעונה ספציפית אלא נפרש על פני כל השנה. לא מדובר בקושי פיזי בלבד, אלא גם – ואולי בעצם בעיקר – הקושי להימצא בתחרות מתמדת ומלכתחילה לא הוגנת מול החברות הגדולות. אני מנסה כל העת לחשוב על שיתופי פעולה, ואלו אכן קורים פה ושם, אלא שעל מיזוגים אין בכלל מה לדבר.

"עולם העסקים הוא רחב מאוד. בדרך כלל אני מתקין צלחות בבתי אבות ובדיור מוגן, ואני עובד לא מעט בשיתוף עם עסקים אחרים. אני מעריך כי ללא שיתופי הפעולה האלה בינינו היה התחום הופך לבלתי אפשרי בעבורי, ולא הייתי מצליח לשרוד.

"עם השנים חלו שינויים פיזיים וטכנולוגיים, ואפשר לראות את זה כמובן גם בגודל הצלחות. כיום יש בידי הכלים המקצועיים המאפשרים לי להתקין מהר וטוב יותר. בעבר היו דרושים הן ניסיון רב והן ידע רחב. כיום אין זה כך. אילו הייתי יכול להשיב את הגלגל לאחור ולהתחיל הכול מחדש, הייתי מתמקד אך ורק בבתי אבות, כי שם בעצם הכסף הגדול.

"ממרומי גילי וניסיוני", נאנח אלבז, "הטיפ היחיד שאני יכול לתת לכל מי שהולך לפתוח עסק חדש הוא לחשוב קדימה. אני מאמין שהנכדים שלי לומדים למקצוע שבעצם עדיין לא קיים כיום בשוק העבודה".

linkedin
שתף ב-google plus
שתף בפייסבוק

הוסף תגובה חדשה

חובה למלא את כל השדות ולפתור את התרגיל.
= 5 + 8

תגובתך התקבלה, ותפורסם בכפוף לשיקולי העורך.

 
{{commentsList.length-$index}}
תמונת המשתמש
{{item.user_name}}
{{item.c_title}}
{{item.c_content}}
{{item.created_at}}
לסיפורים נוספים >