"אני מפתחת תחום שיש לו ביקוש מטורף, אבל בעצם לא קיים"
הפצת הציונות באמצעות ריקודים, סדנת מנהיגות לילדים מכיתה ב' והפקת הלוויות מותאמת אישית: סיפורם של בעלי העסקים הייחודיים בארץ
שירות אספקת אליבי, עסק לאספקת אורחים פיקטיביים לאירועים, חדרי כעס, שירות משלוח אבקת נצנצים לאויבים, פפראצי פרטי, אפליקציית חבר/ דמיוני/ת לרווקים/ות, בדיקות חוויית משתמש בידי אמהות או השכרת עזים – עולם העסקים מלא במיזמים לא שגרתיים שנותנים מענה לביקושים ואף עשויים לרשום רווחים נאים אל מול תחרות שלעתים כמעט ולא קיימת.
מרקידת התיירים
מיטל אליהו הקימה בסיוע ארגון קרן שמש את המיזם "רוקדים את ישראל", אשר מטרתו להפיץ את רעיון הציונות בדרך של ריקוד. סדנאות הריקוד הייחודיות של אליהו, בוגרת האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים ואמא לשלושה, מלמדות על ישראל, על ההיסטוריה של המדינה, מעבירות את הנרטיב הציוני לקהל הרחב (גם במובן הבינלאומי) ומיועדות לקבוצות של תיירים – יהודים ונוצרים, מבוגרים ונוער. הסדנאות מתקיימות בכל הארץ, ברוסית, אנגלית, ספרדית וצרפתית, ובשנה האחרונה הסדנאות הללו מועברות גם לקהל ישראלי.
"דרך הריקוד ניתן להבין את ההיסטוריה של ישראל, ממש בתחושת גוף. כך למשל, כשלומדים על העלייה מתימן שלושה מתנדבים לובשים בגדים אותנטיים ומדברים על העלייה בשילוב ריקוד תימני", מסבירה אליהו.
מדוע בחרת להקים מיזם עסקי בתחום הזה?
"אנו קוראים תיגר על האופן שבו מלמדים היום. בהרבה מקרים המורה אקטיבי והתלמיד פסיבי. אנו מלמדים במרחב חדש שבמסגרתו גם התלמיד וגם המורה אקטיבים. החומר מועבר בצורה חוויתית וכך מוטמע הרבה יותר טוב. בחרנו להתמקד בפן הציוני ולהעביר את זה בעיקר לתיירים מחו"ל, וללמד אותם בעין חיובית על החברה בישראל דרך הגוף, באמצעות מותודיקת הריקוד. פיתחנו סדנאות העוסקות, בין השאר, בהעצמה נשית, תרבויות בישראל ושינויים בחברה מקום המדינה ועד ימינו".
נשמע כמו הרבה תוכן.
"נכון. המינון בסדנאות הוא 70% ריקוד ו־30% דיבור".
ספרי על התחרות בענף.
"התחרות היא מאוד גדולה. יש המון חברות שגם פונות לתיירות חינוכית בצורה חווייתית. עצם העבודה שאנחנו מגיעים אל הקבוצה ומביאים איתנו את ההגברה, התחפושות, חולצות ההורה והמוזיקה, וכל שעליהם לארגן הוא חדר ומעגל של כיסאות, מקל על המזמינים. רוב הפעילות שלנו היא בצפון הארץ כפעילות ערב מפני שיש פחות אטרקציות במקומות אלו בערבים. למרות כל הקשיים אני עושה את מה שאני אוהבת. אנחנו מצליחים להגיע ליותר מ־300 סדנאות בשנה ולהמון אנשים שאליהם לא היינו מצליחים להגיע בעבודה אחרת, וגם לתרום למדינה. וכל זאת עם צוות מוכשר שמאמין במטרה הזו כמוני, וגם להם העיניים נוצצות בסיומה של סדנה. אני בכל מקרה מרגישה מנצחת".
הלוחשת לילדים
שרון רקנט גרגייר, מנהלת חברת שירת הים – העצמה רגשית לילדים, היא בעלת מיזם לא שגרתי המיועד לילדים וילדות, כבר בכיתות ב'-ד' – חוג מנהיגות צעירה. "החוג נותן לילדים שלנו, מנהיגי המחר, מגוון כלים לביטוי עצמי, העצמה וכישורי הובלה", מסבירה רקנט, עובדת סוציאלית, מנחת קבוצות וחוגי העצמה לילדים, בעלת ניסיון רב בטיפול במשפחות, מתמחה בטיפול בטראומה, מאמנת אישית וסופרת ילדים ("השן הורודה", הוצאת אצבעוני, 2019). המשתתפים הצעירים מתרגלים בחוג מיומנויות כגון, הבעת עמדה, ניהול דיבייט, תקשורת בין־אישית, הקשבה נקייה לאחר, העצמה וקבלה אישית, ניהול רגשות, תעוזה ויוזמה.
בעוד רובנו מרימים גבה לגבי הקניית מנהיגות לילדים קטנים באופן מובנה ומודרך, מטרת החוג להגיע למתנ"סים רבים ברחבי הארץ. רקנט: "החוג התחיל השנה במתנ"ס רמת ורבר בפתח תקוה וסיימנו שנה נפלאה. 17 ילדים סיימו את החוג השנה בשתי קבוצות. בשנה הקרבה אנחנו מתרחבים למרכזים נוספים ברחבי הארץ".
למה בחרת דווקא בתחום הזה?
"בחרתי בתחום העצמה רגשית לילדים כי בתור ילדה הייתי זקוקה להעצמה, שמישהו יראה אותי ושיגיד לי שאני יכולה לעשות ולהגיע לאן שאני רוצה. חשוב לי להנחיל את נושא ההעצמה הרגשית לילדים כבר בגיל צעיר על מנת שהם יוכלו לשאוף גבוה ולחלום, והכי חשוב שידעו שהם יכולים לעשות הכל! במקרים רבים, ילדים רוכשים דימוי עצמי נמוך כבר בגיל הגן וזה הולך ומתעצם לאורך השנים. אנחנו רואים את הילדים הללו בבתי ספר כילדים עם ציונים נמוכים, ללא שאיפות, רצון להידמות לאחרים במקום לגלות את המיוחדות הקיימת בהם. בחוג מנהיגות צעירה הילדים מתנסים במגוון מצבים המאפשרים להם לרכוש כלים היכולים לסייע להם בעתיד להגיע לעמדות בכירות בחברה".
אנחנו רואים את הילדים הללו בבתי ספר כילדים עם ציונים נמוכים, ללא שאיפות, רצון להידמות לאחרים במקום לגלות את המיוחדות הקיימת בהם. בחוג מנהיגות צעירה הילדים מתנסים במגוון מצבים המאפשרים להם לרכוש כלים היכולים לסייע להם בעתיד להגיע לעמדות בכירות בחברה
ספרי על התחרות בתחום.
"קיימות הרבה סדנאות תחת הכותרת מנהיגות צעירה, אך הקונספט שאנחנו מביאים הוא שונה. בזמן שרוב הסדנאות בשוק מכוונות לקהל יעד בוגר יחסית, אנו מכוונים לקהל יעד מאוד צעיר והחוגים והסדנאות מועברים בדרך של משחק ויצירה. אנו מכוונים לכך שכל ילד יכול להיות מנהיג אך לא כל אחד יהיה כזה. חשוב לנו לתת לילדים את הכלים המנהיגותיים על מנת שיוכלו להשתמש בהם בחייהם האישיים והמקצועיים בעתיד".
מפיקות ההלוויות
אור פירון־זומר (31) והילה ותקין (45), עובדות לשעבר במשרד לאזרחים ותיקים (היום חלק מהמשרד לשוויון חברתי), מספרות שהן לא מטפלות במוות, אלא עוסקות בחיים. "אני כל הזמן נאחזת בזה שאנחנו אור בשביל המשפחות. הרי אף אחד לא חושב עליהן", אומרת פירון־זומר. המיזם העסקי שלהן נקרא סופיה המספק שירותים בזמן אבל: ליווי משפחות בארגון הלוויה, השבעה והאזכרה, מארזי אבל וניחומים בשבעה ואזכרות לחברות ולקוחות פרטיים, אירועי זיכרון והנצחה, ייעוץ בנושאים ביורוקרטיים, רגשיים והלכתיים, כתיבת צוואות ותכנון מוקדם. "כשאנשים מתכננים את החתונה שלהם הם רוצים שזו תהיה מיוחדת, שתשקף את אופיו, רצונו או חייו של הנפטר", מדגישות היזמות.
למה בחרת דווקא בתחום הזה?
פירון־זומר: "לפני כמה שנים השתתפתי בהלוויה טראומתית. היה צפוף וחם, לא שמענו כלום מדברי ההספד ובאופן כללי הרגשנו שרק מחכים שנסיים כבר. הבנתי שזה לא צריך להיראות ככה והתחלתי לחקור את הנושא. הבנתי שיש פונציאל יזמי עצום בתחום הזה כי אין אף חברה כיום שנותנת שירותי אבל משלימים. אין מי שדואג להגברה, ציליות, טישו, מים ומקומות ישיבה לבאי ההלוויה, וכך הוקם העסק שלי שנקרא סופיה. מבחינה יזמית אני מפתחת תחום שיש לו ביקוש מטורף, אבל בעצם לא קיים".
ספרי על התחרות בתחום.
"יש כמה, אבל לא כאלה שנחשבים בהכרח למתחרים ישירים. למשל יש את דרך אחרת של יפעת בורקין, שעובדת בעיקר בחדרה ואזור הצפון, או את חברת עלי שלכת שמציעה בעיקר בקשות סיום חיים חריגות כגון, שריפת גופות, השלכה בים וכו'. חברת סופיה עוסקת רק בהפקת הלוויות בקבורה מסורתית, והיחידה שמספקת שירותי אבל מגוונים כדוגמת, הפקת הלוויה, הפקת שבעה ואזכרות, הכנת מארזי ניחומים לחברות/פרטיים וליווי עובדים לאחר שבעה".
המאמר נכתב ע"י אורי דיין
עורך תוכן, כותב ומתרגם בין השאר מגזין ו/או אקטואליה-חדשות בנושאי עסקים, תרבות, נדל"ן וכלכלה.
|
האם הכתבה הועילה לך? (0 הצבעות, 0 מתוך 5) |
עוד מאמרים בנושא |
הוסף תגובה חדשה
תגובתך התקבלה, ותפורסם בכפוף לשיקולי העורך.