חרדת ההשפעה: עסקים קטנים כבר מרגישים את מלחמת הסחר העולמית

מלחמת הסחר בין ארצות הברית לסין נמצאת בעיצומה מזה כשנה וחצי, ומתבטאת בהעלאת שיעורי מכסי־מגן (Tariffs) על קומודיטיז הנסחרות בין המדינות. העלאת המכסים (תעריפים לייבוא וייצוא) ההדדית כבר הספיקה להתפשט בין השאר לאיחוד האירופי (גרמניה וצרפת בעיקר), רוסיה, קנדה ומקסיקו. למה כל זה קורה? ובכן, נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ נבחר להנהיג את העולם החופשי בין היתר על בסיס ההבטחה להשיב את אמריקה לגדולתה. לטענת טראמפ, מדינות החתומות איתו על הסכמי סחר מנצלות את ארצות הברית, וביריית הפתיחה שלו למלחמת הסחר באפריל אשתקד הושתו מכסים על נתחי יבוא בערך כולל של 34 מיליארד דולר מכל צד. מאז המכסים הועלו מספר פעמים. טראמפ למעשה מבקש לפתוח הסכמי סחר לטובת משא ומתן מחודש ולעתים אף להתעלם מהם ומחוקי ארגון הסחר העולמי (World Trade Organization), שמטרתו לנהל וליישם הסכמי סחר בין מדינות ממקום מושבו בז'נבה, שווייץ, ולדחוף לגלובליזציה כלכלית.

טראמפ רוצה להגדיל את הייצוא של ארצות הברית ולהקטין את הייבוא באמצעות מכסים. כתוצאה מכך המתחרות של ארצות הברית עשויות לחתום על הסכמים בלעדיה, הייבוא לארצות הברית יתייקר והיבואנים האמריקאים ידרשו לשלם מכסים מוגדלים בחו"ל. כמו כן ייגרם שיבוש במערכת הסחר העולמי ותורגש עליית מחירים של מוצרים רבים.

תזכורת היסטורית: מלחמת הסחר של תחילת המאה ה־20, שהחלה לאחר שהקונגרס האמריקאי החליט להגביה את חומות המכס על מנת להגן על התעשייה המקומית מפני תחרות (נשמע מוכר?), הובילה לשפל הגדול (1929) ולמלחמת העולם השנייה שקטלה יותר מ־64 מיליון איש ואישה.

למרות שהפעימה הראשונה של הסכם סחר מחודש בין המעצמות כבר נחתמה בימים האחרונים, התעריפים הגבוהים לעת עתה נותרו בעינם. ההסכם ראשוני בין וושינגטון לבייג'ינג כולל רכישת מוצרים חקלאיים בהיקף של 50 מיליארד דולר בשנה מארצות הברית, אבל בינתיים נראה כי הסינים לא יוכלו לעמוד בהתחייבותם במידה ולא יסירו את המכס שהטילו על מוצרים אמריקאים.

שני הצדדים נושאים את מבטם לעבר הסכם סחר כולל שעשוי להיחתם בחודש הבא (17-11 בנובמבר) בכינוס הפורום לשיתוף פעולה כלכלי אסיה־האוקיינוס השקט (APEC) בסנטיאגו, צ'ילה. לצד רצונה של סין להמשיך את השיחות כבר בסוף אוקטובר, מזכיר האוצר של ארצות הברית סטיבן מנוצ'ין הביע תקווה ששני הצדדים יחתמו בקרוב מאוד על ההסכם. לדבריו, באם עבודת הפקידים לא תבשיל, מכסי מגן חדשים על מוצרים סינים יוטלו על ידי האמריקאים כבר ב־15 בדצמבר.

אולם עדיין כל אחת מהמעצמות מן הסתם מושכת לכיוון שלה. הנשיא שי ג'ינפינג רוצה לשמר כלכלה סינית נמרצת שמייצרת כמעט כל דבר בשביל כל אחד, זאת על רקע כניסתה להאטה ברבעון השני של 2019, בפעם הראשונה מזה 27 שנים. מנגד, הנשיא דונלד טראמפ רוצה להשיג דיל משופר לתעשייה האמריקאית הפצועה תחת הסלוגן של אמריקה מעל הכל, ובעודו מתמודד בשנת בחירות מול תהליך הדחה המלובה על ידי דמוקרטים תחת כל עץ רענן.

באחד משיאי מלחמת הסחר הנוכחית התיר ארגון הסחר העולמי (WTO) מיסוי אמריקאי על יצוא אירופי עד 7.5 מיליארד דולר בשנה. וכך, ב־18 באוקטובר נכנסו לתוקפם מכסים חדשים – 10% על מטוסי איירבוס ו־25% על יין וגבינות צרפתיים, כמו גם גבינות מרחבי היבשת, זיתים ודגים ספרדיים, ויסקי סקוטי ואירי, צמר וביגוד מבריטניה וכלי עבודה ועדשות מצלמות מגרמניה. כל זאת בנוסף למכסי המגן שהוטלו מוקדם יותר על יבוא אירופי של אלומיניום ופלדה. ואילו בבריסל הודיעו כי האיחוד כבר הכין רשימת מכסים בשווי 12 מיליארד דולר על מוצרים אמריקאים.

לאור ההתפתחויות הועלתה הסברה כי וייטנאם עשויה להיכנס לנעליה של סין כיצרנית מובילה בעולם, אולם אוכלוסייתה (כ־97 מיליון נפש לעומת כ־1.38 מיליארד סינים וסיניות) וכוח הייצור שלה יתקשה ליישר קו עם הביקושים שממלאת סין. על פי מחקר שנערך על ידי מריל לינץ' (חטיבת ניהול ההון של בנק אוף אמריקה), וייטנאם מנהלת גירעון סחר עם סין – כזה שלא ממש מפצה על הייצוא המוגבר לארצות הברית ומדינות אחרות. זה לא בהכרח מדאיג מכיוון שגירעונות הם לא תמיד דבר רע, אבל זה מדגים את המורכבות של המצב בווייטנאם. בינתיים, גרמניה, אחת מכלכלות הייצור הגדולות ביותר מחוץ לסין, חשה את העוקץ מכיוון שסין מייבאת פחות מכוניות מתוצרת גרמניה.

הסכנה לעסקים הקטנים

אם חברות ענק צפויות לספוג הפסדים כבדים הרי שעסקים קטנים ובינוניים עתידים להירמס ממלחמת הסחר. בעל רשת מרכולים במדינת מישיגן המתמחה בייבוא מזונות־על כדוגמת תותי גוג'י, גולדן ברי ובוטני אינקה מחקלאים אורגניים קטנים ברחבי העולם סיפר באחרונה לכתבת סי.אן.אן על הפגיעה הצפויה בגדילת העסק שלו. הוא מתכנן לייבא כ־15 טונות של תותי גוג'י מסין כדי להפיצם בכ־20 מדינות בארצות הברית, אבל מס הייבוא שלהם עומד על כ־25%, מה שיוביל לייקור המוצר מ־23.99 דולר ל־28.99 דולר עבור צנצנת של 340 גרם. "זה כמעט יקר מדי, אבל המצב הנוכחי קשה לכולם", מסביר בעל הרשת. "כשמדובר בתותי גוג'י, סין היא יצרנית מובילה בשוק העולמי וכרגע אין לנו מקור חלופי איכותי לייבוא. זה מצב מאוד מתסכל. התעריפים האלה לדעתי עלולים אפילו לגרום לקריסת עסקים קטנים".

עסקים קטנים ובינוניים בישראל ובכל מקום בעולם, המסתמכים על יבוא אחוז משמעותי ממוצריהם מסין, כבר מדווחים על עלויות גבוהות יותר הנגרמות ממלחמת הסחר המתמשכת. "לתחושתי הסינים בבעיה קשה מול נשיא אמריקאי מוכוון־ביזנס ואין ספק שמדובר בתקופת מעבר לא פשוטה", אומר דוד חייק, בעל עסק ליבוא בתל אביב. רוב המוצרים שחייק מייבא מיוצרים ומגיעים מסין – תיקים, כיסויי טלפונים, תכשיטים, כובעים, אוזניות, כבלים להטענת טלפונים ניידים ועוד. בינואר האחרון חייק נסע בעצמו לסין על מנת להתעדכן בסחורה באחד משוקי הסיטונאות העצומים בגואנגג'ואו, העיר השלישית בגודלה ברפובליקה העממית של סין מבחינת אוכלוסייתה (כמעט 15 מיליון נפש, נכון לסוף 2018). "המחיר ששילמתי שם על הסחורה היה נמוך יותר לעומת המחיר שהייתי משיג מכאן באונליין בגלל שיכולתי לעמוד מול הסיטונאי לנהל משא ומתן פנים אל פנים. עדיין, אני בהחלט יכול להגיד שהמחירי היבוא מסין נמצאים כל הזמן בעלייה, ובמיוחד מאז שהתחילה מלחמת הסחר בשנה שעברה", הוא מוסיף.

שנגחאי, סין. צילום: Saunak Shah/Pexels

חייק אף בדק אפיקי יבוא נוספים כחלופה לסין. "פניתי לסיטונאים בטורקיה שמציעים סחורה באיכות טובה יותר, אמנם במחיר גבוה בכ־30%, אבל ובזמן ובעלויות שילוח יותר משתלמים", הוא מסביר. "זו בהחלט אופציה שאשקול בעתיד, לצד וייטנאם או הודו, אם השוק הסיני 'ישתבש' לי מדי".

סיבה פוטנציאלית נוספת לדאגה: מכסים עשויים לדכא את הביקוש למגוון רחב של מוצרים המיוצרים בסין אשר רכיביהם מיוצרים במקום אחר, ולהפיץ את הכאב הכלכלי על פני מדינות רבות. חלק זה יכול להתקזז על ידי העברת הייצור מחוץ לסין לחלוטין, אך לוקח שנים לבנות מפעלים חדשים ולהכשיר עובדים.

מלחמת הסחר משפיעה על הכיס של כולנו

גורמים פיננסיים בכירים מאשרים כי בעוד ארצות הברית הטילה מכסים של כ־50 מיליארד דולר על ייבוא מסין ומנגד הסינים הטילו מכסים של כ־100 מיליארד דולר נוצר אפקט המכביד על שוק ההון: מחירי אגרות חוב ומניות יורדים ומשפיעים על חשבונות הבנקים, קרנות הפנסיה וקופות הגמל המושקעים בשוקי ההון בכל העולם, וכך גם אינדיבידואלים סופגים פגיעה בכיס.

במצב הנוכחי, טרום־הסכם כולל חדש חתום בידי ארצות הברית וסין, הימשכות מלחמת הסחר גורמת לחברות לגלות יצירתיות כדי לעקוף את מכסי המגן המתעצמים. תעריפים, ופחדים מהתעריפים, עשויים לגרום לצרכנים ועסקים בשתי המדינות בסופו של דבר לקנות פחות. מלחמת סחר איננה דבר טוב אפילו עבור מדינות שכרגע לכאורה מרוויחות מכך. פתגם ישן אומר: "כששני פילים נלחמים, העשב סובל". במילים אחרות, כל האחרים נרמסים, בלי קשר למי שמנצח

במצב הנוכחי, טרום־הסכם כולל חדש חתום בידי ארצות הברית וסין, הימשכות מלחמת הסחר גורמת לחברות לגלות יצירתיות כדי לעקוף את מכסי המגן המתעצמים. תעריפים, ופחדים מהתעריפים, עשויים לגרום לצרכנים ועסקים בשתי המדינות בסופו של דבר לקנות פחות. מלחמת סחר איננה דבר טוב אפילו עבור מדינות שכרגע לכאורה מרוויחות מכך. פתגם ישן אומר: "כששני פילים נלחמים, העשב סובל". במילים אחרות, כל האחרים נרמסים, בלי קשר למי שמנצח. גורמים פיננסיים בכירים נראו השבוע תמימי דעים באשר לכך שזהו אינטרס של כולם לראות את המשבר הזה נפתר ולחזור ליחסי סחר נורמליים בין ארצות הברית לסין.

המאמר נכתב ע"י אריק דורי

אנו מאמינים שיש לאתגר ולהצית מחדש את היצירתיות הכלכלית בעם, ובכך לעזור לכלכלה לממש את הפוטנציאל הסטרטאפ הטבוע ברובנו.nbsp

לכל המאמרים >>