כיצד תהליך האורבניזציה יעצב את עתיד הקמעונאות?

רשתות ענקיות וחנויות מקומיות קטנות כבר מוצאות פתרונות יצירתיים כדי להתמודד מול תהליך העיור הדורסני, חלקן אף משתפות פעולה. כתבה חובה לכל בעל עסק קמעונאי

 
1
צילום: Skitterphoto/Pixabay

 

{{msg}}

השנים האחרונות היו קשוחות כלפי ענף הקמעונאות, בלשון המעטה. בעוד קמעונאים נאבקים כדי להסתגל לעליית המסחר האלקטרוני (אי־קומרס), הם מבינים שעדיין עומד לפניהם אתגר גדול בהרבה – עיור (אורבניזציה).

כדי להבין עד כמה פיתוח עירוני וקמעונאות קשורים, מומלץ להתבונן על המקרה של חברת סירס (Sears), ענקית הקמעונאות האמריקאית שהכריזה על פשיטת רגל באוקטובר אשתקד לאחר 125 שנות פעילות.

סירס נכנסה לראשונה לתודעה הצרכנית בשנות ה־20 של המאה הקודמת, תקופה שהתאפיינה בין השאר בכך שמספר האמריקאים החיים בערים עלה על אלו החיים באזורי הכפריים בפעם הראשונה. סירס התאימה לקבוצת יעד חדשה זו על ידי בניית חנויות כלבו בשכונות עירוניות ברחבי ארצות הברית שאוכלסו על ידי מעמד הפועלים. עם זאת, בשנות ה־60 חל שינוי נוסף בתהליך העיור. תכניות משכנתה ממשלתיות ומכוניות ברות־השגה הולידו תופעה חדשה: פרברים. הבית הפרברי ואורח החיים הקשור אליו הפכו במהרה לאבן יסוד בחלום האמריקני.

סירס הגיבה בבניית קניונים בפרברי הערים. קניונים אלה היו נגישים בקלות לבעלי מכוניות, ובעיקר שירתו משפחות היוצאות למסע הקניות השבועי שלהן. בתחילת שנות ה־70, בשיא הצלחתה בנתה החברה את מגדל סירס בשיקגו, שהחזיק בתואר הבניין הגבוה בעולם בשנים 1998-1973. לרוע המזל, בחברת סירס פחות הכילו להסתגל לרוח התקופה, אך עלייתה ונפילתה עדיין ממחישות עד כמה חשובות ההתפתחויות העירוניות לאסטרטגיה הקמעונאית.

התמורות החברתיות, הכלכליות והטכנולוגיות המלוות את העיור המהיר משפיעות על כל תחומי הקמעונאות

בחלוף הזמן, הנופים העירוניים ישתנו במהירות ובקנה מידה חסרי תקדים. עד שנת 2050, 60% מאוכלוסיית העולם תתגורר בערים. התמורות החברתיות, הכלכליות והטכנולוגיות המלוות את העיור המהיר הזה משפיעות על כל תחומי הקמעונאות. עם זאת, תמורות אלו משבשות במיוחד את חוויות הלקוחות, הפורמטים של החנויות והלוגיסטיקה.

בעוד שכוח הקנייה של הצרכנים העירוניים צפוי להזרים לכלכלה העולמית כ־20 טריליון דולר בשנה עד 2025, קבוצה זו תהפוך לקהל היעד העיקרי עבור קמעונאים. עם זאת, סיפוק כל צורכיהם אינו משימה קלה: צרכנים עירוניים מגוונים, מהירי קצב והתמצאות דיגיטלית, רגילים "להחזיק" את העיר בהישג יד בסמארטפונים שלהם.

בחלוף הזמן, הנופים העירוניים ישתנו במהירות ובקנה מידה חסרי תקדים. עד שנת 2050, 60% מאוכלוסיית העולם תתגורר בערים

נוף תחרותי זה מחייב את הקמעונאים לחשוב מחדש ובאופן בסיסי על הדרך שבה הם מתקשרים עם לקוחות. אנו עדים כבר לרוחות של שינוי מבחינה זו עם נוכחותם המתמדת של חנויות פופ־אפ וחוויות מותג וירטואליות וחדשניות. עם זאת, בטווח הרחוק זה לא יספיק. תוכלו לצלם כל כך הרבה תמונות אינסטגרם לפני שיימאס לכם מחוויה שהיא במהותה ריקה.

במקום זאת, קמעונאים צריכים להתמקד ביצירת ערך אמיתי לתושבי הג'ונגל העירוני. במקום להתחרות במסחר אלקטרוני ובהצעות אחרות בעיר, קמעונאים צריכים להציע שירות משלים. רשת האופנה נורדסטרום (Nordstrom) מראה כיצד זה עלול להיראות: במקום להחזיק מלאי (בעיקר בגדים ונעליים), חנויות נורדסטרום לוקאל הקטנות יותר בשטחן מסניפים מסורתיים מציעות שירותי תיקוני בגדים, מניקור, איסוף הזמנות באינטרנט, ייעוץ מסטייליסטים אישיים ואפילו קפה.

מעט קמעונאים יוכלו להרשות לעצמם את המותרות של להשתמש במאות מטרים רבועים אך ורק למען תצוגת סחורה

זה מביא אותנו לפורמטים של חנויות. איננו יודעים כיצד ייראה עתיד העיור, אך דבר אחד בטוח: יהיה צפוף. כל מי שהגיע למגה־ערים, כמו שנחאי או מקסיקו סיטי, יתרשם שהתחרות על החלל היא קשה. מעט קמעונאים יוכלו להרשות לעצמם את המותרות של להשתמש במאות מטרים רבועים אך ורק למען תצוגת סחורה. ניתן לייעד מחדש חנויות פנויות כחללי עבודה משותפים או לדיור בר־השגה. אולם קמעונאים זקוקים גם לרעיונות חדשניים בכדי למנף את הפוטנציאל שלהם במרחב באופן מלא, וייתכן שהם יוצרים מודלים עסקיים חדשים. מותג היוגה alo למשל הכפיל את מרחב פעילותו במנהטן ובחנות הדגל של חברת המזרנים Casper לקוחות יכולים לשלם 25 דולר כדי לנמנם. ככל הנראה בעתיד נראה יותר מודלים היברידיים כאלה.

תחום הקמעונאות
צילום: StockSnap/Pixabay

מן הסתם להתפתחויות אלה יש השפעה גדולה על הלוגיסטיקה. העיור יוצר דילמה עבור קמעונאים: מצד אחד, הלקוחות מצפים לתחלופת מלאי גבוהה ולמשלוחים מהירים. מצד שני, שטח האחסון הדרוש למילוי בקשות אלה הופך להיות יקר יותר ויותר.

דילמה זו יכולה להוות יתרון עבור החנויות הפיזיות, שהן כבר חלק מרשת צפופה בלוקיישנים נוחים. זארה וולמארט, למשל, משתמשים בחנויות קיימות כמוקדים למימוש הזמנות מקוונות. ענקית האינטרנט הסינית Alibaba לוקחת את האינטגרציה בין האונליין לאופליין צעד אחד קדימה. לקראת יום הרווקים 2017 החברה גייסה 600 אלף קמעונאים קטנים כדי להתקין את מערכת ניהול החנויות שלה, שאיפשרה לבעלי חנויות להחזיק ולמכור פריטים פופולריים מהאונליין. לפי אנליסטים, מערכת זו היתה גורם חשוב בהגברת המכירות ב־40% באותה השנה.

ההצלחה העתידית של הקמעונאים תהיה תלויה באיזו מידה הם משתלבים במערכת האקולוגית של העיר

בין אם מדובר בחוויות של לקוחות, בפורמטים של חנויות או במבני תעשייה (לוגיסטיקה), דבר אחד בטוח – ההצלחה העתידית של הקמעונאים תהיה תלויה עד כמה הם משתלבים במערכת האקולוגית של העיר. 50 הערים המובילות כיום בעולם מהוות 21% מהתמ"ג, ומגה־ערים כמו דלהי כבר מאכלסות יותר תושבים מאשר מדינות שלמות.

בהתחשב בגודל ובכוחם הכלכלי של אזורים עירוניים רבים יש להתאים אסטרטגיות קמעונאיות לערים ולא למדינות. אם הן תצלחנה, חנויות פיזיות לא יכולות פשוט להופיע מחדש כמרכזי קמעונאות, אלא כמרכזים של קהילות עירוניות ברחבי העולם.

 

הכתבה תורגמה מאתר ריטייל טאצ'פוינטס

האם הכתבה הועילה לך?

(0 הצבעות, 0 מתוך 5)

עוד מאמרים בנושא

 

לשאר הכתבות >

תגיות:  לוקיישן  מיקום העסק  שיווק העסק