הקמת גני יער בישראל: היתרונות והמהות

גני הילדים, המקומות והמרחבים שמספקים לילדינו את מסגרתם החינוכית הראשונית, הבסיסית והחיונית, עוברים שינויים משמעותיים, בעיקר בעשורים האחרונים. רוב רובם של ילדי העולם, כמו גם בישראל, רשומים לגנים קונבנציונליים (עירוניים או פרטיים) בנויים במרחב האורבני או הכפרי ומתוחמים בגדר ברזל גבוהה, שאותה כולנו מכירים גם מבית הספר.

גילוי נאות: הכותב שלח את בתו לגן טבע עצמאי במעורבות הורים. כתבה זו לא נוצרה במטרה להתנגח במערכת החינוך הקונבנציונלית אלא רק להאיר על תופעה בתחום גני הילדים בארץ.

אחת מצורותיו הלא אורתודוקסיות של גן הילדים היא גן היער (Forest kindergarten) שמקבל מעמד של תופעה חינוכית ואף עסקית שכדאי לחקור ולבדוק. רוב גני היער בחו"ל ובארץ הם מיזמים עסקיים עצמאיים לכל דבר, ומיעוטם הם התארגנויות עצמאיות לחלוטין, ללא מטרות רווח, של הורים. מכיוון שבארץ קיים חוק חינוך חובה מגיל שלוש, גני הילדים לגיל הרך (עד גיל שלוש) פועלים ללא פיקוח ממשלתי – וזהו המרחב שבו פועלים רובם המכריע של גני היער בישראל.

רוב גני היער בחו"ל ובארץ הם מיזמים עסקיים עצמאיים לכל דבר, ומיעוטם הם התארגנויות עצמאיות לחלוטין, ללא מטרות רווח, של הורים. מכיוון שבארץ קיים חוק חינוך חובה מגיל שלוש, גני הילדים לגיל הרך (עד גיל שלוש) פועלים ללא פיקוח ממשלתי – וזהו המרחב שבו פועלים רובם המכריע של גני היער בישראל

אם כך, בטרם ננסה "לצלול" למספרים ולדגום את העלויות והפרקטיקה הכלכלית המאפשרות ניהול של גן ייחודי שכזה, חשוב לדעת מהו בעצם גן יער ומהם שורשי התופעה בזעיר אנפין.

גן יער הוא גן ילדים הפועל בחוץ, תחת כיפת השמיים, בשאיפה במרחב הטבעי – חורשה או יער – או בפארקים וגינות ציבוריות בערים, ללא שימוש במבנה קבוע בכל ימות השנה. גני יער נקראים לעתים גם גני טבע, גני חורשות או גנים נודדים, בהתאם לרוח הארגון והקבוצה. הרעיון המוביל בפעילות גנים אלה הוא החיבור היומיומי לסביבה הטבעית, ההתנסות בה והתמיכה בילדים הצוברים חוויות רב־חושיות בניגוד להובלתם.

גן יער: שורשי התופעה החינוכית שמתפשטת בעולם

שורשי התופעה נעוצים במהפכה התעשייתית ששטפה את העולם המערבי (תחילה באנגליה, ובהמשך בשאר מדינות אירופה ובארצות הברית) מאמצע המאה ה־18 ובתהליך העיור (אורבניזציה), שיש הטוענים שנמשך עד לימינו. לפני שמשפחות כפריות רבות עברו לערים כחלק ממגמה כלכלית־חברתית עולמית היתה להן גישה כמעט בלתי מוגבלת למרחבים הטבעיים, אולם כיום הגישה לטבע הצטמצמה באופן משמעותי.

פילוסופים, נטורליסטים ומחנכים מבריטניה ואירופה היוו מעין בסיס רעיוני לקונספט של למידה בחוץ, בסביבה הטבעית, כגון וויליאם וורדסוורת' (Wordsworth), ג'ון ראסקין (Ruskin), פרידריך פרובל (Froebel, "The Education of Man", 1826), באדן פאוול (Powell), לסלי פול (Paul), קורט קאן (Hahn), סוזן אייזקס (Isaacs), האחיות מרגרט ורייצ'ל מקמילן (Macmillan), הלן בילטון (Bilton, Helen. Playing outside: Activities, ideas and inspiration for the early years. David Fulton Publishers, 2013), ורודולף שטיינר, שייסד בתחילת המאה ה־20 את חינוך ולדורף מתבסס על תורת האנתרופוסופיה (להלן ניימדרופינג חלקי לטובת חיפוש וקריאה נוספת).

בסרטון: (לא לבעלי לב חלש) כתבה קצרה על גני יער בדנמרק. צילום: מתוך ערוץ היוטיוב SBS Dateline 

פריצת הדרך המשמעותית ביותר בתחום גני היער התרחשה רק באמצע המאה ה־20 כאשר גן היער הראשון נפתח בדנמרק בשנת 1950 על ידי אלה פלאוטאו (Flautau). הפופולריות של גני היער נמשכה בדנמרק לאורך שנות ה־70 וה־80 של המאה הקודמת, וכיום מעל ל־10% מגני הילדים במדינה הנורדית פועלים באיזושהי וריאציה של גן יער, כאשר המכנה המשותף של מסגרות אלה הוא פשוט להיות בחוץ. מאוחר יותר הקונספט צבר תאוצה משמעותית בשאר מדינות סקנדינביה, אנגליה, סקוטלנד, גרמניה, אוסטריה, שווייץ, קנדה וארצות הברית. בדנמרק, למשל, 10% מכלל הגנים במדינה הם גני יער (כ־500 מסגרות), ובשני העשורים האחרונים מספרם הוכפל.

בוועידה הלאומית הראשונה לבתי ספר ביער בבריטניה ב־2003 הוגדרה המסגרת כ"תהליך מעורר השראה המציע לילדים, צעירים ומבוגרים הזדמנויות קבועות להשיג, לפתח ביטחון והערכה עצמית באמצעות חוויות למידה מעשיות בסביבה יערית מקומית".

גני יער בישראל

ישראל אמנם עדיין רחוקה מאוד מאימוץ רחב של הגישה הדנית למשל לחינוך לגיל הרך, אבל ניצנים בהחלט נראים בארץ. הדוגמה המובהקת ביותר למודל גן היער בישראל היא גן קשת במצפה רמון, שנוסד על ידי רון מלצר ב־2012, והמקבל כיום תמיכה ממשרד החינוך. "המפגש עם הטבע חשוב מאוד להתפתחות הרגשית והפיזית של הילדים", אומר מלצר. "הם לומדים להשתמש בכל הגוף, לבוא במגע עם מרחב לא סטרילי, לטפס על עצים, ומטמיעים כללים חשובים לחיים. אלו דברים אלמנטריים לכל הילדים. בנוסף, מחקרים מראים שילדי גני היער מגיעים עם מיומנויות רגשיות גבוהות יותר לכיתה א'". מלצר מספר שאנשים רבים, בהם גם סטודנטים וגננות, מגיעים אל גן קשת כדי ללמוד על הקונספט שכבר נכנס ללבם של הורים רבים ברחבי הארץ, וכך לפתח מודל משל עצמם בהשראתו.

כיום גני יער בארץ פועלים בין השאר בקרית טבעון, פרדס חנה־כרכור, באזור גבעת יערית, גבעת עדה ואף בדרום תל אביב (5-4 קבוצות). מכיוון שברוב המקרים מדובר בהתארגנויות עצמאיות, אין בנמצא נתונים רשמיים באשר למספרם האמיתי של גני היער בארץ.

הקמה של גן יער פרטי

אנשי חינוך והורים המתחברים לקונספט של גן יער לא יתקשו במיוחד למצוא את דרכם בהקמה של פרויקט שכזה. איש (או אשת) חינוך שעבר הכשרה מתאימה ברוח גני היער, כגון זו בארגון שומרי הגן העוסק בחינוך ובהדרכה של מבוגרים וילדים במיומנויות של תרבויות ציידים־לקטים בטבע, יכול בשלב ראשון לסמן על המפה העירונית בסביבת מגוריו מרחב נוח ונגיש להפעלת גן יער (גינה או פארק עירוני, חורשה או כמובן יער). בשלב הבא יש לפרסם ברשתות החברתיות ובאמצעות שיווק ישיר על התארגנות של הורים לילדים וילדות מגיל שנה וחצי בערך (הולכים) עד שלוש, בעלי ובעלות חיבור לרעיון של שהיית הילדים בחוץ בכל שעות פעילות הגן או לפחות בחלק גדול מהן.

הצעה למודל גן יער (ל־20 ילדים):

מקום: פארק עירוני, יער או גינה רחבה.

מבוגרים אחראים: גנן/נת ושלושה אנשי צוות.

שעות פעילות: 14:00-8:30, עם אפשרות להאריך לצהרון עד השעה 16:00 בכל ימות השבוע או בחלק מהימים.

ציוד קבוע: מחצלת, סיר שטח, ערכת עזרה ראשונה, ערכת הגיינה, קעריות אוכל רב־פעמיות מנירוסטה, כפיות, כף הגשה, גזיה (לחימום אוכל, במידת הצורך).

ציוד משתנה: ערכת משחקים, ערכת יצירה, צעצועים, ספרים.

מה בתיק האישי: כל ילד מביא איתו בתיק בקבוק מים מלא, בגדים להחלפה, כובע, קרם הגנה (בקיץ, במידת הצורך).

אוכל: בוקר – פירות וירקות, טחינה וכיכר לחם (בדרך כלל שיפון או כוסמין). צהריים – ארוחה טבעונית (בשל היכולת של המזון הטבעוני להישמר במהלך היום ללא קירור). אחר הצהריים – פירות, ירקות, לחם וטחינה.

מה עושים בחורף: בונים מחסה, או משתמשים בסככה בפארק.

מה עושים בקיץ: צל העצים או בניית מחסה טבעי/מלאכותי.

ביטוח: אישי, בנפרד באחראיות ההורים.

הוצאות הגן לחודש (ל־20 ילדים): 7,500 שקלים לארוחות, 17,000 למשכורות, ללא דמי שכירות. סך הכל: 24,500 שקלים.

עלות להורים לחודש: 2,200 שקלים. סך הכל: 44,000 שקלים.

משרד החינוך: "ללמידה במרחבים טבעיים יתרונות רבים בחינוך לערכים וחינוך מותאם צרכים התפתחותיים של ילדים צעירים"

במשרד החינוך מסרו כי בארץ קיימים שני גנים מוכרים, שילדיהם מבלים שלושה עד חמישה ימים בטבע במהלך השבוע, במקום קבוע ולאורך כל השנה. גן אחד פועל במצפה רמון ושני בירושלים. למשרד ידוע על כ־150 גנים נוספים שיוצאים בקביעות, לפחות פעם בשבוע, לטבע למקום קבוע ומוגדר (רובם בצפון בארץ), ויש גנים נוספים בהרצליה, תל אביב, כפר סבא ומחוז ירושלים.

בסרטון: בעלת גן יער בוויקטוריה, בריטיש קולומביה, קנדה מדברת ב־TED על גני יער. צילום: מתוך ערוץ היוטיוב TEDx Talks

לשאלתנו, האם משרד החינוך תומך בגני יער נוספים מלבד הגן של רון מלצר במצפה רמון ומהי המדיניות בנושא, ענו במשרד: "משרד החינוך תומך ביציאה למקום קבוע במהלך השנה לפחות פעם בשבוע. אחד העוגנים של הגן העתידי הוא למידה במרחבי החיים. גן יער/גן ביער הינו מודל המיישם עוגן זה. עוגן זה מדגיש את חשיבות הסביבה הקרובה לגן הילדים כמקום רב משמעות ללמידה של ילדים צעירים: קרבת הגן, הרחוב, שכונת המגורים, היישוב. למעשה, התייחסות לכל המרחבים בסביבת הגן כמרחבים חינוכיים מאפשרת למידה בכל זמן ובכל מקום. יתרה מזאת, ללמידה במרחבים טבעיים יתרונות רבים בחינוך לערכים וחינוך מותאם צרכים התפתחותיים של ילדים צעירים, כגון היכרות עם הטבע, משחק עם חומרים מזדמנים, חוויה רב חושית, פעילות ותנועה חופשית ועוד".

מה נדרש לעשות על מנת לקבל הכרה ותמיכה בגן יער מצד משרד החינוך?

משרד החינוך: "אין כרגע הכרה של גן יער ואין מסמך הנחיות מחייב להקמת גן יער. המסמך המחייב הוא חוזר מנכ"ל שכותרתו 'טיולים ופעילות חוץ בגן הילדים – היבטים בטיחותיים וביטחוניים' (פורסם בנובמבר 2016)".

המאמר נכתב ע"י אורי דיין

עורך תוכן, כותב ומתרגם בין השאר מגזין ו/או אקטואליה-חדשות בנושאי עסקים, תרבות, נדל"ן וכלכלה.

לכל המאמרים >>